הבחירה הדמוקרטית

פשוט לא תאמן מדינת ישראל והמערכת הפוליטית שלה. אין מספיק שעות ביממה כדי להחיל את כל ההתרחשויות. וכל “התרחשות” עולה על קודמתה. אנחנו כבר בחמשה שבועות של זעזועים פוליטיים. החל בעמיר פרץ שכובש את העבודה, לשרון שמפרק את הליכוד, ברוורמן, דיכטר, יחימוביץ, הנגבי, רמון, איציק, פרס, מופז שלא עוזב את הבית ואח”כ, ולאור נסיבות משתנות, מופז שכן עוזב את הבית. דיבורים על “קואליציית מיואשים” (ליכוד, עבודה שינוי) כדי לטרפד את המשך הנסיקה של קדימה. ואתמול, השיא לעת עתה, אירוע מוחי קל של ראש הממשלה (כאן המקום לשלוח מהבלוג איחולי החלמה מהירים לראש הממשלה).

תוך כדי, מרצ-יחד בוחרת סיסמת בחירות. “ביילין יחלק את ירושלים” - לא פחות. יוסי ביילין מעמיד את עצמו כמועמד לראשות הממשלה ושוכח את מפלגתו בדרך. מפלגה, אגב, שמיצגת היום דבר אחד בלבד, לא חברה, לא סביבה, לא בריאות, רק הסכם ג’נבה. עלה ירוק, כך מדווחים בוואלה, בוחרת בסיסמת בחירות הזויה לא פחות “עלה ירוק או מינהצמח” או “חומר טוב בעד ארצנו”. הירוקים פותחים במשא ומתן עם עמיר פרץ ודורשים את תיק איכות הסביבה ומקום משוריין בכל עשיריה (לא פחות). שינוי, מפלגת השנאה וההבטחות שהאכזיבו, לא קיימת בכלל בציבוריות.

ואנחנו? אנחנו מתנהלים בזהירות. ראשית, אנחנו ממשיכים בעבודה פרלמנטרית וציבורית. היום אישרה ועדת הכלכלה הצעת חוק שרומן הוביל שתיתן עצמאות גדולה למועצה הישראלית לצרכנות. מחר תתכנס, לבקשת רומן, ועדת משנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, לנושא גז טבעי כדי לעקוב אחר יישום החלטת הקבינט החברתי-כלכלי להביא את צינור הגז לחיפה עד לסוף 2007. במקביל אנחנו מקיימים פגישות, מקבלים המון טלפונים שלוחצים על רומן בעיקר לקבל החלטה לגבי איך רצים. זה שרצים זה ברור, השאלה היא עדיין באיזה קונסטלציה.

אני יכול דווח על כך שההחלטה קרובה מאד אבל הכי חשוב, בשעה הזו, לא לעשות טעויות. יש עוד המון (אפילו המון המון) זמן (במושגי הפוליטיקה הישראלית כפי שהחודש האחרון מבהיר). חשוב לנו מאד להכנס לכנסת הבאה ואנחנו בטוחים ביכולתנו להכנס, אבל חיפזון הוא מתכון לטעויות.

בימים האחרונים אנחנו מתלבטים לגבי מידת החשיפה שלנו באמצעי התקשורת המקוונים שלנו.

באופן עקרוני, בשלוש השנים האחרונות אנחנו בתהליך של חשיפה מתמדת ומתגברת. זה התחיל עם המנשר של סדר יום אזרחי חדש שפרסמתי זמן קצר אחרי תחילת הקדנציה. זה המשיך עם רשימת התפוצה ‘הרומן בהמשכים’ שהפך למסורת ונתן דיווח דו שבועי (פחות או יותר) לרשימת כתובות מייל שהולכת וגדלה. אח”כ בא הבלוג שהוא כבר מדיה פתוחה, שבה הקוראים יכולים להגיב על כל פרסום והפרסומים תכופים יותר מה’רומן’.

ואז הגיע האתר. האתר שוב, העלה את הרף. כל דבר שעשינו ועושים, שהם לא עניינם של אזרחים פרטיים , כולל תכתובות ותשובות מוצא וימצא את דרכו לאתר. דן אפילו התחיל לדווח על שיחות טלפון שהוא מקיים עם משרד הביטחון. כל ‘אייטם’ כזה פתוח לתגובות. כל מי שנרשם לאתר יכול לפתוח בלוג ולפרסם אצלנו באתר. זוהי מידת חשיפה גדולה מאד שאין כדוגמתה בפוליטיקה הישראלית היום.

עכשיו, עלה רעיון חדש. לקיים ישיבות שלנו, של הצוות הפנימי של המפלגה ומי שמייעצים לי מזה זמן רב, באינטרנט. הכוונה היא להשתמש בתוכנת צ’אט או משהו כזה שיאפשר לכל אחד לראות את הדיון ואולי אפילו להצטרף אליו. אין ספק שזה, כמעט כמו סטרפטיז איטי, מביא אותנו כמעט לערום מלא. אני יכול לדווח גם על וויכוח ער בין אלו שחושבים שגישה כזו היא די התאבדותית, חושפנית מדי וכמעט מסוכנת, לבין אלו שחושבים שאם רוצים לעשות משהו חדש אז זה מה שצריך לעשות.

כיוון שבעיקרון אני אוהב מאד את הרעיון, נראה לי שנמצא את עמק השווה. לא הכל פתוח, לא הכל יועלה לדיון, אבל נושאים או עניינים ספציפיים יועלו לדיון במועדים שייקבעו כך שיתאפשר לאנשים להשתתף בישיבות כאלו, להשמיע את דבר ולתרום את תרומתם.

כמה אפשר לבלוע? הדעת כבר אינה נותנת. האם באמת אי אפשר להיות פוליטיקאי בלי לשקר במצח נחושה? זה נראה כאילו שזה הפך לשיטה. פוליטיקאי אומר X למצלמות, ולכל מיקרופון שנקרא בדרכו, מבלי להניד עפעף, ואז, יום, יומיים, שבוע שבועיים או יותר הוא פשוט אומר את ההיפך ושוב, בלי להניד עפעף.

ותראו אותנו, את רומן, אותי ואת רומן קוגן (הדובר). לאחר תהליך חשיבה לפני יותר משנתיים, ואחרי שרומן (ברונפמן) כבר נבחר לכנסת, החלטנו לעשות צעד חריג שלא נשמע עד אז בפוליטיקה הישראלית. רומן הכריז, לאחר הבחרו, על מה הוא מתכוון לעשות בקדנציה הקרובה. לא כלכלת בחירות, לא פיזור הבטחות, אלא הצהרת כוונות, תוך כדי הקדנציה שעל פיה אפשר יהיה לשפוט אותנו. בלי להשתחצן, מדובר, לדעתי, בצעד אמיץ. ומה עשינו בשנתיים פלוס האחרונות? פחות או יותר, הלכנו על פי “מפת הדרכים” הזו שרומן התווה. צעד אחר צעד, משימה אחר משימה, פשוט ניסינו לעשות מה שהבטחנו - סדר יום אזרחי.

נהגנו בשקיפות, לא הסתרנו דבר, לא רכבנו על הגב של אף אחד אחר. עבדנו קשה. ניהלנו מאבקים, הנחנו וקידמנו הצעות חוק. לא עשינו כל מה שהתחייבנו אליו. היו דברים שוויתרנו עליהם, היו דברים שהתווספו לאג’נדה, אבל בסה”כ נתנו התחייבות לבוחר, התחייבות בכתב אפשר למדוד אותנו על פיה, וזה עושה רושם כאילו שזה בכלל לא בכוון - יעני פשוט לא מספיק. מה זה לא מספיק, זה לא משחק כמעט בכלל. הסיכוי שלנו לשכנע 100,000 איש להביע בנו אמון בבחירות הקרובות, אומרים לנו “מומחים” הוא קלוש. צריך גימיקים, צריך “יציאות” צריך “הברקות” “ספינים” וקמפיינרים מבריקים. סתם עשייה עם קבלות של נבחר ציבור לא מספיק.

צריך ללמוד להיות ציני עד רמת הפרוטונים שבתוך האטומים שמרכיבים אותנו. אפשר להבטיח הבטחות מפוצצות, הצהרות ברומו של עולם ורק לחבר לזה פרצוף רציני וכבד ראש. העם יבלע הכל. ואז, אם לא נוח יותר עם ההבטחה, אם ההצהרה, כל מה שצריך לעשות הוא לעשות פליקפלק לאחור, ומבלי לשלם כל מחיר פוליטי, אפשר לומר ולהבטיח בדיוק הפוך והעם בולע או יבלע את הלוקש אחרי מקסימום שבוע (ואם יש איזה פיגוע או אירוע מסעיר) תוך אפילו פחות.

אני חייב לומר שאני לא בטוח שכל המאמץ שווה.

הנה הפודקאסט או קובץ הקול בפורמט MP3

ח”כ רומן ברונפמן מדבר על “חוק החולה הנוטה למות“. החוק קובע שאדם שהוגדר כחולה סופני יוכל לבקש מראש שלא יחברו אותו למכשירי הנשמה בתנאים מסוימים. מידע נוסף ודיון ניתן למצוא באתר.

הנה הפודקאסט או קובץ הקול בפורמט MP3

היום התפרסם באתר NRG סיפור מזעזע על נער צעיר שהתאבד בגלל מצוקה כלכלית של משפחתו.

באותה עת, יושבת הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, וכותבת דו”ח ארוך ומפורט לגבי בני נוער בסיכון כאשר היא מתעלמת באופן מובהק ובוטה ממצוקה וסיכון שבהם נמצאים בני נוער בעלי התלבטויות מבחינת הזהות המינית שלהם.

התעלמות זו מעמידה בסיכון את בני נוער הומו-לסבים שלהם בעיות ייחודיות ביותר ושקשה מאד מאד לזהות אותם בתוך החברה. לאור זאת, פניתי ליו”ר הוועדה בבקשה לתת את דעת הוועדה לצרכי קהילה זו.

בשעה טובה ומוצלחת, למפלגת הבחירה הדמוקרטית יש אתר אינטרנט. ולא סתם עוד אתר - אם יורשה לי. זהו אתר שבנוי בקוד פתוח. התוכנה עליה מבוסס האתר פותחה לצורך הקמפיין של הווארד דין שהתמודד מול ג’ון קרי לראשות המפלגה הדמוקרטית. האתר הותאם לעברית על ידי פעילים בפורום הקוד הפתוח וגם להם תודה.

האתר הוא מאד דינאמי ואינטראקטיבי ואני מקווה שהוא יעניין אתכם. תוכלו למצוא בו כמויות גדולות של חומר שייצרנו בשנתיים וחצי האחרונות והוא כמובן יעודכן בשוטף. האתר מאפשר רישום ואני ממליץ ומזמין אותכם להרשם אליו. רישום מאפשר פתיחת בלוג אישי, שליחת מסרים אישיים בתוך האתר וכן יצירת רשימת חבר’ה. באתר יש גם סקרים עליהם אפשר להשיב.

אני רוצה להודות לגיא ווסט, היועץ של המפלגה לנושאי האינטרנט, ומי שריכז את המאצים להקמתו.

לא לעיתים קרובות שאפשר לבשר חדשות טובות אבל היום אפשר!

הבוקר הופעתי בפני הולנת”ע (ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לתכנון עניינים עקרוניים) שהתכנסה לדון בנושא הקמת המרינה בראש כרמל. הגשתי לועדה מכתב החתום על ידי 16 חברי כנסת המתנגדים להקמת המרינה והפצרתי בחברי הועדה לקבל את ההחלטה הנכונה והצודקת שלא לאשר את התוכנית.

לפני זמן קצר קיבלנו הודעה כי הולנת”ע שללה את חלופת ראש כרמל פה אחד! וכי תשקול חלופות אחרות בהמשך. מדובר בניצחון משמעותי ומוחץ של האינטרס הציבורי על פני האינטרס של קבלנים, “בעזרת” ראשי העיר חיפה, שביקשו להפוך את חוף הים לנדל”ן.

תודה על תמיכתכם!

ביום ראשון, 27.11.05, נכח רומן ח”כ ברונפמן בהרמת פסל “שומר הנגב”
שיזם והקים אמן הסביבה אמיליו מוגילנר.

בין השאר ציין רומן כי “הפסל מעצים את המאבק שלנו על איכות חיים טובה,
אויר בריא ומפעלים נקיים מזיהומים”

(וידאו - 4 דקות)
המשך »

הפודקאסט עוסק הצעת התיקון הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים. ראו גם: שינוי במדיניות הסמים.

הנה הפודקאסט או קובץ הקול בפורמט MP3.

לגליזציה

ביום חמישי, 24.11.05, ליוותי עם מצלמתי את רומן בביקורו בכפר ביליעין.

רומן סיפר כי המציאות שם גורמת לו, כישראלי, להתבייש ולכעוס.

אתם מוזמנים לצפות בסרט הקצר.
(וידאו - 2 דקות)

המשך »