לעבור את אחוז החסימה
רומן ברונפמןאני מודע היטב לחששות שיש להרבה אנשים שאנחנו מדברים איתם על כך שהרשימה לא תעבור את אחוז החסימה. בד בבד, אנחנו גם שומעים כי ישנה הערכה רבה מאד לעבודה שלנו בכנסת היוצאת והרצון כי נמשיך, בכנסת הבאה, את אותה העבודה. זהו חשש אמיתי ומובן והתמיכה והאהדה גם מחמיאים. החשש מפני בזבוז הקול בהצבעה למפלגה קטנה שהסיכוי שלה לעבור את אחוז החסימה לא וודאי. אבל גם התמיכה שהם מבטאים חשובה לנו מאד ומדרבנת אותנו.
לפיכך, התשובה שלי לאנשים הללו ותשובה שלי לכם היא כזו:
בואו, תהיו איתנו עד ליום הבחירות. בואו תעזרו לנו לקדם, להפיץ, להרחיב את המעגלים וליידע כמה שיותר אנשים שיש טוב בכנסת, וצריך שהטוב הזה ימשיך להיות בכנסת. בואו תנו לנו התחייבות שלכם להתגייס אלינו ולסייע לנו עד ליום הבחירות. במידה וסקרים יראו שאנחנו לא עוברים את אחוז החסימה, נניח, יום לפני הבחירות, הרי שתוכלו, בצדק מבחינתכם, להחליט שאתם לא “מבזבזים” את הקול ומצביעים עבור מי שתצביעו. אם, לעומת זאת, הסקרים יתחילו לספור אותנו, הרי שכל אחת ואחד מכם יהיה שותף למהלך לא שגרתי, שלא היה כמותו אולי מעולם, של להכניס תנועה עם עשייה מוכחת ועם רעיונות חדשים, עם גישה בלתי אמצעית לנבחריו ועם סדר יום אזרחי אמיתי.
אנחנו הולכים לעשות את זה בגדול. אנחנו הולכים להיות ההפתעה הגדולה של הבחירות הקרובות. אנחנו הולכים לעשות את זה כפי שלא עשו את זה בעבר. אני מזמין ומבקש את הקרדיט שלכם להתגייסות כפי שאני מציין. יש לנו רק מה להרוויח מכך.
בברכה,
הסיפור הזה נכתב ביום ראשון, 08 לינואר 2006, בשעה 13:33,
והוא שייך לנושא כללי
, בחירות , פוליטיקה .
את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0.
אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;
ראשון, 08 לינואר 2006 בשעה 20:22
התנדבות לסייע באופן אישי זה מצויין, אבל הדרך להגיע אל ההמונים היא ניצול יעיל של המדיה. חייבים לפרסם יותר, להצהיר הצהרות חדשותיות, לבצע פעילות חדשותית (הפגנה מהסוג הישן או פעלות חברתית יוצאת-דופן) וכו’
אישית אם עלי לבחור בין מי שמייצג את עמודתי היטב ומבצע עבודה פרלמנטרית טובה לבין חיה פוליטית היודעת לנצל את הפוליטיקה לקידום עניינים אבחר בראשון… אבל הטוב ביותר יהיה מי שיודע לשלב נכון את שני הדברים, כי בפוליטיקה לא מספיק להיות צודק, צריך גם להשיג דברים.
בכל-אופן גם אם נבצר ממני בגלל המרחק להיות שותף פעיל אשמח לראות התפתחויות חיוביות. כל הכבוד!
ראשון, 08 לינואר 2006 בשעה 22:51
כולי תקווה שהרשימה אכן תעבור את אחוז החסימה, אך איני רואה את זה כריאלי. אני אישית אצביע עבור עמיר פרץ. אם תוכל לקום קואליציה בראשות פרץ שבה חברה גם “התנועה הדמוקרטית”, אני אהיה המאושר באדם…
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 10:33
מפוכח, עמיר פרץ בטוח יהיה בכנסת. האם זה באמת קריטי בשבילך אם זה יהיה עם 20 מנדטים או 19 (נגיד)? האם לא יותר קריטי שרומן יהיה בכנסת בכלל?
ודן - אולי כדאי לפרסם את הסקרים שהופכים אתכם לכל-כך אופטימיים. אני לא רואה משהו אחר שישכנע את יתרנו. אני אצביע לרומן, אבל קשה לי מאד לשכנע אחרים לעשות זאת כשהניתוח הפוליטי הריאלי שלי לא מעודד. אני בטח לא היחיד במצב הזה. אולי מידע חדש יאפשר לנו להיות מקהלת עידוד יעילה יותר.
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 13:44
אמרתי בדיון קודם ואומר שוב - יש שני דברים, שחייבים ומוכרחים לעשות ועכשיו:
א’ - לחבור לעוד ארגונים, זעיר-מפלגות וכיו”ב, הקרובים אלינו בכלליות-השקפותיהם - כי, עם אחוז-חסימה, בן כשלושה מנדטים, אם לא נאחד כוחות - אין לנו סיכוי גדול להצליח;
ו-ב’ - לכבוש את השטח, שיראונו בכל פינה - דוכנים, פליירים, סטיקרים, פלריגים… ואז יתחילו גם לראותנו, גם לספרנו.
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 15:28
כולנו בהמתנה (די מורטת עצבים, אם כבר מדברים על זה) לשמוע מי ברשימה, איך זה הולך לעבוד וכו’…
אגב, הסיכוי הוא מעולה ואין בכלל בכלל בכלל מה להשוות ח”כ מכהן בפועל שנתן “ביצועים מרשימים” במהלך כ-ל ה-ק-ד-נ-צ-י-ה לרשימה שכל עיסוקה הוא סמים קלים (לא מזלזלת חלילה) ולא הצליחה להכנס!
יש רעיון “חבירה” בעצם העובדה שרומן ברונפמן נושא על דיגלו התיחסות נאותה לכל נושא אי ההפללה!!
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 20:07
כמובן שאני לא יכול להתאפק ואני חייב לתת את העצות טובות לחיים טובים שיש לי:
הקהל שהמלגה פונה אליו הוא קהל קשה עורף. זה הולך להיות מתסכל. עד כאן דמורליזציה. מכאן והלאה - מה עושים.
להציף את השטח עושה מי שיש לו כסף. לליכוד בימים הטובים היה כסף כדי לשכור אלפי בני נוער שיחלקו פלאיירים, סטיקרים תמורת כמה מעות וקצת סבבה. הצפת השטח היא בונוס שמחזק את המותג. כמו פרסומות לקוקה קולה.
לדעתי, קמפיין נכון למפלגה צריך להזכיר את זה של שינוי - למכור חלום בין השורות. ושהשורות תהיינה קצרות. הבחירה במילים הנכונות היא אחד הדברים הכי חשובים. היתרון של שינוי היה שבקמפיין הם לא אמרו כלום וזה די קונה את הציבור.
הפתעה זו לא מילה טובה. היא לא משדרת כח. היא לא משדרת ביטחון. צריך להראות את העשיה, את הרעיונות, את האידיאולוגיה. אבל, לא נעים להגיד, צריך לעטוף את זה בהרבה כלום. תגידו, זה יבריח מצביעים עם אידיאולוגיה עמוקה, אבל מה לעשות - מצביעים עם אידיאולוגיה עמוקה כמעט תמיד בורחים בסוף (לא לפני שהם מתסכלים לך את הצורה).
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 20:11
אני כל כך כל כך כל כך לא מסכימה עם הגישה הזו, שאין לי אפילו חשק להגיב עליה.
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 21:48
אז כך.
1. אין כל טעם לפרסם סקר שאנחנו ביצענו לפני חודש שהרי הרלוונטיות שלו להיום היא בדיוק אפס.
2. אני חושב שמה שרומן כתב הוא ברור כשמש. תהיו איתנו, תשכנעו עוד בדיוק באותו הקו. אם לא נעשה את זה עד ליום הבחירות אזי כל אחד יהיה חופשי להצביע כראות עיניו אם כן אזי שכולנו שותפים למהלך גדול.
3. אנחנו עובדים על השפה קשה מאד בימים אלו. אנחנו לא בלחץ של זמן! אני מבין את הכמיהה לדעת מהי הרשימה, מהו הקמפיין וכו. אבל, אנחנו מאד קטנים ומאד עניים. כדי לכפר על זאת עלינו להיות מאד חכמים, מאד זריזים, מאד יצירתיים, מאד מתוזמנים. אני מבטיח לכולכם, שכאשר אנחנו נצא פומבית (שהרי רומן לא עשה את זה עדיין) אזי יקרו מספר דברים. א. נביא לכולכם כבוד! ב. נתחיל להופיע בסקרים! ג. האתר והבלוג יתמלאו במתעניינים רבים.
4. ליאור, לגבי המילים, אני בהחלט מסכים שהם צריכות להיות מאד חכמות אבל אני בהחלט לא מסכים על אמירת כלום. אנחנו דווקא חושבים על מילים מאד כנות, מאד בגובה העינים. דברים שמתבססים על העשייה עד היום והבטחה להמשיך מכאן.
5. אחד הקשיים הגדולים עמם אנחנו מתמודדים (בסוף התהליך זה גם יהיה בהצלחה) הוא מציאת העקרונות המשותפים לקהל הרוסי של המפלגה ולקהל הישראלי של המפלגה. זה מעולם לא נעשה בצד המרכז שמאל של המפה הפוליטית וזה לגמרי לא פשוט. זה מאד מעניין, מאלף אפילו. עוד קצת סבלנות והכל יתברר, ויתברר בצורה הטובה ביותר.
אוהבים אותכם הרבה!
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 21:59
אין לי בעיה להצביע למפלגות קטנות, להסתכן בכך ש”הקול שלי לא יעבור את אחוז החסימה”. כבר עשיתי את זה בעבר, וייתכן שאעשה זאת גם הפעם. ייתכן, עם זאת, שברגע האמת אחליט להצביע למפלגה יותר “בטוחה”, כנראה חד”ש.
עם זאת, אני מתחייב לעזור עד השמיים, להתנדב ולהצביע, במידה והבלתי-אפשרי יקרה: מפלגת הבחירה הדמוקרטית ומפלגת עלה ירוק יאחדו את שורותיהן.
ברור לי שזה רחוק מלהתרחש. קראתי את הכתבה בהעיר ואת ההכפשות ההדדיות. ועדיין - להם (”עלה”) יש את המותג והאפיל. לכם את האמון והקבלות. ביחד, אתם מאוד קרובים להיכנס. רומן, והאיש ההוא עם השפם. לא נכנסים לכנסת עם כיסא אחד, נכנסים עם שניים. קודם כל תיכנסו, אחר כך תריבו (או שלא).
אני מן איש שלא כל כך עוסק בקנאביס וכאלה. מה שכן, חופש וחירות אזרחית זה הדבר הראשון שאני חושב עליו בבואי להטיל פתקים או השפעה. הלוואי שזה מה שאוכל להכניס שם.
אם לא, חד”ש זה לא בחירה כל כך גרועה.
שני, 09 לינואר 2006 בשעה 22:35
אני רוצה להביר את עצמי, דני:
**לעטוף** בכלום. כי בכל זאת מדובר בבחירות ובכל זאת מבחן התוצאה חשוב. יש לנו כאן בעיה בגלל שיש כאן אידיאולגיה.
“הבטחה להמשך הדרך”, בדיוק. והנקודה המדויקת שבה עלולים ליפול או לעוף למעלה, היא באותה הבטחה. לדעתי.
לשינוי יש אידיאולוגיה, אבל היא של האנשים החזקים, ולהם הרבה יותר נוח להיות הם עצמם, כי אנשים רוצים להיות כמוהם.
הקמפיין צריך להיות מבריק. ואחד המאפיינים שאני רואה לקמפיין מבריק הוא המילה הנכונה. לדוגמא, בבחירות האחרונות המילה המובילה בעלה ירוק היתה “חופש”. היא היתה טובה אבל לא מספיקה. למה? אולי כי יש ציבור שרוצה חופש, אבל יש ציבור שמפחד מזה קצת. אולי…
מכירות זה דבר שמגעיל אותי, אבל בחירות זה מכירות. שימו לב כמה בקשות והצעות עדיין יש להתאחד עם עלה ירוק, או הירוקים (עם הירוקים כולם רוצים להתאחד) וזאת אך ורק בגלל המותג, שזה מה שיש לשתי המפלגות האלה להציע.
לא ראיתי את הסקרים, לא ראיתי אילו שאלות נשאלו בסקרים, כך שאני יכול לתאר לעצמי את קהל היעד (מיהו ומה הוא רוצה) רק על סמך החושים שלי. אני יודע שזה לא מספיק, זה כן.
שאלה יפה, איך עושים את החיבור בין הקהל של העולים לקהל הישראלי. באמת שאלה יפה. אם יהיה לי רעיון אני לא אשמור אותו לעצמי.
שלישי, 10 לינואר 2006 בשעה 17:32
אני חושב שיש אנשים שצריך לוותר עליהם מראש, למשל כאלה שמאוד חשוב להם להצביע למפלגה גדולה “שתשפיע” (לא משנה שבד”כ המפלגות הגדולות פועלות מעט מאוד למען האיש הקטן אלא אם הוא קרוב משפחה/שכן של חבר מרכז), או כאלה שמאוד נרתעים מחלקים מרכזיים במצע (למשל אנשים שמתנגדים נחרצות לליגליזציה או שרומן שמאלני מדי עבורם).
כמו כן, יש 2 דברים שחשוב מאוד להדגיש: 1. שהסיכוי להיכנס הוא ריאלי (כדאי להשתמש בסקרים אם יש) 2. צריך להדגיש מאוד את העשייה של רומן בכל התחומים - להראות שיש לו קבלות. זוהי הדרך הטובה ביותר לדעתי לגרום לאנשים להעדיף אותו על פני עלה ירוק והירוקים ולהבהיר שלא מדובר בפוליטיקאי אופורטוניסט (אני מבטיח שנשמע את הביטוי הזה מצד עלה ירוק שוב ושוב) אלא באיש שפעל למען כל התחומים המרכזיים במצע, שלא מפזר הבטחות סתם ושמשקיע זמן ומאמץ עד להשגת תוצאות.
שלישי, 10 לינואר 2006 בשעה 18:17
דני, סקר מפני חודש הוא רלוונטי מאד בהשוואה לשום סקר. אנשים אוהבים לראות סקרים. תפרסם את הסקר ותכתוב בקטן למטה את התאריך שבו הוא התפרסם. לעשות סקר, לקבל תוצאה מעודדת ולא לפרסם אותו זה שטות. חוצמזה, אם הוא מלפני חודש אז אולי הגיע הזמן לעוד אחד. אולי יש לכם קשרים בתקשורת הרוסית שמישהו שם יקמבן אותנו איכשהו בסקר. אם לא, צריך לעשות לבד. אי אפשר לעשות חביתה בלי לשבור ביצים. אני מבין את הצורך בתזמון ושימור הכוחות, אבל כרגע אני מדבר עם אנשים על ברונפמן ואין להם מושג מי ומה זה. אם הוא יצוץ קרוב מדי לבחירות זה ייראה להרבה אנשים לא רציני.
אה, עוד דבר, דני - פעם הבאה ששואלים אותך למה המצע שלנו דומה לזה של עלה ירוק, אל תגיד סתם “כל המצעים דומים”. תסביר שאתה ואני ורוני כתבנו את רוב המצע של עלה ירוק, ולכן לא פלא שגם המצע של המפלגה שבה אנחנו נמצאים עכשיו דומה למצע ההוא
צריך באמת להשתמש בעשייה של רומן. אני רואה בעיני רוחי שלטים ופלאיירים בנוסח “הבטחנו? עשינו!” עם נקודות שמפרטות את ההישגים ואת העשייה.
עכשיו, אנחנו אמנם עניים, אבל לא עד כדי כך. יש לנו יחידת מימון במזומן, וזה הרבה יותר ממה שהיה לעלה ירוק בפעם שעברה. צריך עד סוף החודש להתחיל לעבוד ברצינות. מטה והפצת חומרים. אני מאד מקווה שלא נדמה לאף אחד שאפשר לעשות את זה רק דרך האינטרנט, כי מי שלא תהיה לו נוכחות מסיבית בשטח הלא וירטואלי, אף אחד לא יספור אותו.
והכי חשוב, לאיתי - חד”ש??? אתה רציני? אחי, חד”ש של היום זה ממש לא מה שהיה בתקופת תמר. אתה שמעת מה אמר בראכה בנצרת? איך אתה יכול בכלל לחשוב להצביע לבנאדם שמרגיש צורך ללקק למשטר המאוס של דמשק בצורה כזו? בראכה, במקום לעבוד על דו קיום, מתחרה בבשארה ובדהאמשה מי יהיה יותר קיצוני ומתבדל. ככה כן בונים חומה, אבל אני מחפש אנשים שיבנו גשר.
שלישי, 10 לינואר 2006 בשעה 19:36
צריך להשתמש בעשיה. אבל בקיצור. למשל: גרף שמראה הצעות חוק שרומן העביר לעומת אחרים, או גרף שמראה את תחומי הפעילות הרבים של רומן, הם בזבוז של פרסום. אפשר לשים את הגרף בקטן מתחת לסיסמה.
אני זוכר את הפרסומים של מר”צ בבחירות הקודמות, בהם הם התפארו בעשיה האמיתית שלהם וחשבו שזה מספיק. וכמו שכולם יודעים, מר”צ - מפלגה עם פוטנציאל למס’ דו ספרתי של מנדטים - קיבלה בראש. ועוד תקבל.
התחושות בטן שלנו אומרות שיש לנו מוצר טוב (שוב, אני ממש ממש נגעל מעצמי שאני משתמש בעולם המושגים הזה. סליחה) והדבר העיקרי שצריך הוא להציג אותו לקהל היעד, אבל הניסיון אומר שזה לא מספיק.
בשביל להיבחר צריך למכור חלום. ככל שנותנים יותר פרטים בפרונט של הקמפיין, הקהל שלנו, הידוע בעקשנותו וטהרנותו, ימצא למה לא להצביע. אחת הסיבות העיקריות תהיה כמובן “לא יעברו את אחוז החסימה”. צריך למצוא מענה לפחד הזה. שהוא הגיוני מאוד. צריך לדעת להסביר שגם קול למי שלא נכנס לכנסת הוא קול. הדברים של רומן כאן למעלה הם התחלה מצויינת, שיכולה לעזור לאנשים לא לפסול את המפלגה על הסף - צריך לחשוב איך מכאן נותנים עוד בוסט למעלה.
רביעי, 11 לינואר 2006 בשעה 00:08
אני אתחיל בגילוי נאות - אני בכלל נגד מפלגות קטנות.
אני דווקא בעד שיטת בחירות איזורית-אישית-רובית ובעד שלטון יציב יותר וכיו”ב.
אבל - יש בחירות במרץ, והן במתכונת הנוכחית
הרי כל שבוע יש בסקרים תנודות של מנדטים אחדים לכאן ולכאן. קדימה נעה בין 20 ל-40 מנדטים, שינוי עוברת את אחוז החסימה ואז צונחת לשם חזרה.
גם אצל בוחרים, יש עלות-תועלת בהצבעה. “למה שאני אקום ואלך להצביע” זה בכלל לא משפיע וכיו”ב.
והנה - אנו יכולים לקרוא להם ולבוא ולהשפיע. נכון - בהצבעה למפלגה “גדולה” אתה לא משפיע. זאת האמת - אף בחירות אף פעם לא הוכרעו בגלל קול אחד.
אבל כשאתה מצביע למפלגה “קטנה” ומסייע לה לעבור את אחוז החסימה, הרי אתה מכניס עוד 3 מנדטים לכנסת! אתה “מציל” אלפי קולות שלא היו באים לידי ביטוי אם לא היו נאספים יחד ועוברים את אחוז החסימה!
אתה נותן לקול שלך משמעות! אתה עושה הבדל אמיתי!
רביעי, 11 לינואר 2006 בשעה 00:12
קדימה נעה בין 20-40? אני לא חושב שלקדימה היו בסקרים פחות מ-28 מנדטים מאז שנוסדה
רביעי, 11 לינואר 2006 בשעה 22:21
דני, אני מקווה שהאופטימיות הקוסמית שלך תתגשם
אני באמת לא מבין את הקרקס שהולך בעלה ירוק ומאוד עצוב לי על זה וכרגע מסתמן לי שאין ברירה אלא להצביע לכם. אני סומך עליך ועל רומן פי אלף ממה שאני סומך על אוהד ובועז. חורה לי שהם לא רואים שכולם פה למען אותה מטרה ובמקום לפרגן ולנסות לשתף פעולה מגיבים בילדותיות לשמה.
שיהיה בהצלחה
הצ’יף
רביעי, 11 לינואר 2006 בשעה 23:08
אני לא בעד להסתיר את הדעות הנחרצות, אלא להיפך - להגיד אותן בריש גלי ולהראות שהאנשים פה נחרצים בהבטחותיהם ובמעשיהם. השמאל המפוכח מאס לדעתי בססמאות שלא מסתתר מאחוריהן כלום, ואני לא מסכים שססמאות קצרות הן הדבר שגרם לו להצביע למרץ או לשינוי. לדעתי זה דווקא מה שגרם לרבים להבין שמדובר שאין שום תוכן אמיתי מאחורי הדברים ולירידה בכוחן. מה שמושך את תשומת הלב הראשונית זו הנבחרת וזה המנהיג, ורק אחר-כך אנשים מתעניינים במצע. הססמאות צריכות לנבוע מהמצע ולהיות מכוונים אל קהלי היעד שלנו - ואנחנו יודעים בדיוק מי הן האוזניים שצריכות לשמוע. כך נולדה מרצ בראשות שולמית אלוני ועם נבחרת מצוינת כמו יוסי שריד, אמנון רובינשטיין ואחרים, וכך גם נפלה. בשינוי אומנם לא השתנו הדמויות, אבל התדמית של לפיד, פורז ואחרים, שלפני כן נראו כבשורה מרעננת, השתנתה מקצה אל קצה ונראית היום אפורה ועייפה מתמיד. מנהיג אני בטוח שכבר יש לנו, ועכשיו הוא צריך להציג לנו נבחרת מנצחת שהפעם תסתער דווקא על אמצעי התקשורת, כי בשביל לקדם את העניינים החשובים באמת צריך קודם כל להיבחר.
לדעתי חשוב שבצד אנשים אמביציונים ומצוינים כשלעצמם, שאינם מוכרים לציבור הרחב, יהיו במפלגה לפחות עוד דמות או שתיים מוכרות שישתלבו ברשימה וימשכו את תשומת-הלב ביתר קלות גם אל המצע ואל העשייה. את זה אני מניח שקל יותר יהיה לעשות אחרי הפריימריז, אם כי גם דמויות מוכרות מחוץ לכנסת יוכלו להוסיף נופך. אם אלה יהיו אנשים שימשכו כל אחד מהם מנדט אחד לפחות, לא רק שזה לא יפריע לאחרים להיכנס, אלא להיפך: אם הבחירה הדמוקרטית תוכל להציג נבחרת מנצחת שתוצג במסיבת עיתונאים ותכלול דמויות שמושכות מנדטים בצד אנשים עתירי כישורים ומלאי מוטיבציה, כך יהיה קל יותר לזכות בתשומת-לב ציבורית ותקשורתית מכל אלה אשר צמאים כמעט עד מוות לאלטרנטיבה טובה קצת יותר מ”קדימה” למפלגות השמאל הקיימות.
זו האפשרות המועדפת מבחינתי. עם זאת אני משוכנע שניתן להיכנס גם בהרכב יותר אנונימי, ואני בכל מקרה אתן את קולי רק לבחירה הדמוקרטית ובטוח שזה לא יהיה בזבוז של הקול. הבזבוז יהיה אם אני ואחרים שמאמינים במפלגה הזאת ניתן את קולותינו למפלגות שפחות חשוב לנו כמה מנדטים בדיוק יהיו להן, ואז נגלה שהבחירה הדמוקרטית הייתה מאוד קרובה לעבור את אחוז החסימה, אבל אנחנו נטשנו. אני אסביר את זה בצורה מאוד פשוטה: אם נצא מהנחה שהבחירה הדמוקרטית בכל מקרה תקבל קולות שהם שווי-ערך למנדט אחד, הרי שבמקרה שהיא לא תיכנס לכנסת, גוש השמאל-מרכז (עד קדימה כולל) יפסיד לכאורה מנדט שיכול היה להרוויח אם אף אחד לא היה מצביע הבחירה הדמוקרטית (מצב שכמובן לא יתרחש). אז ראשית שיהיה ברור שאם הבחירה הדמוקרטית לא נכנסת, מנדט אחד כבר איבדנו. ככל שמצביעי הבחירה הדמוקרטית יהיו רבים יותר, יהיה בכך סיכון לאבד כמעט מנדט נוסף מהשמאל והמרכז (עד קדימה כולל), אבל בכך מסתכם כל הסיכון, ויותר מזה אנחנו לא יכולים לקחת! הנזק הזה הוא מוגבל וסופי, ובו כרוכה כל ההתלבטות בנוגע לאחוז החסימה. כל “נזק” נוסף הוא מנדטים אמיתיים לבחירה הדמוקרטית מול קדימה, שינוי, מרץ, חדש והעבודה, החזרתו של “המנדט האבוד” וגיוס קולות נוספים לשמאל מציבורים שאחרת היו מצביעים לימין (רוסים אמרנו?) או לא היו מצביעים כלל. אז תחליטו אתם אם כדאי לסכן מנדט אחד מהמרכז-שמאלה לטובת אפשרות שתצמח כאן מפלגה ליברלית אמיתית - והפעם עם אנשים שלא רק מדברים אלא גם עושים בשביל כולנו.
ברגע שיספרו את הבחירה הדמוקרטית כמפלגה ככל המפלגות, אף אחד כבר לא יחשוב על אחוז החסימה, והמפלגה הזאת תמקם את עצמה במהרה מעל מרץ ומעל שינוי. אבל ככל שניכנס מהר יותר לסקרים כך נזנק גבוה יותר בזמן שיישאר. הסקרים מראים שיש היום 15(!) מנדטים של מאוכזבי מרץ ושינוי ועוד כ-10 מנדטים של אנשים שעזבו את העבודה כי הם “לא אוהבים את עמיר פרץ”. כל אלה - 25 מנדטים בפוטנציה - כבר “עזבו את הבית” בשאיפה למצוא את מקומם בבית אחר, ולנו נותר לשכנע כמה שיותר מתוכם שהבית שלהם הוא לא אחר מאשר הבחירה הדמוקרטית. הסקרים האלה חשובים פי כמה מסקרים שנערכו לפני חודש והעניקו שני מנדטים למפלגה שעוד לא הציגה יותר משני אנשים. היום כבר אין שום סיבה שקדימה תקבל 40 מנדטים, רק צריך להציג את הנבחרת ואיתה להסתער על הנושאים של חברה אזרחית וזכויות אדם. מעולם לא הייתה הזדמנות כל-כך טובה להכניס מפלגה חדשה לכנסת שתישא על דגלה את העניינים האלה, ואם לא נצליח להיכנס זה יהיה לדעתי פספוס גדול. אני מציע להפסיק לדבר על השתלבות במפלגות אחרות ולהסתכל מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי שהבחירה הדמוקרטית תקבל מה שיותר קולות. זה יהיה טוב לכל מי שמאמינים בערכים שהמפלגה נושאת על דגלה, וזה יביא גם להעצמתו של גוש השמאל - כמותית ואיכותית.
חמישי, 12 לינואר 2006 בשעה 13:47
וואו.
הנתונים שנתת, על מאוכזבי מר”צ/ שינוי/ אללה, נראים מאוד נכונים. אלה אנשים שכולם מנסים לתפוס כל בחירות (יש קבוצה מאוד גדולה של לא-החלטיים תמיד), ורק מי שלא אומר כלום מצליח. מה לעשות, מדובר במאוכזבים-מקצועיים, לרוב.
פתחת בהסבר למה בוחר השמאל המפוכח מצביע למשהו. הבעיה שאני רואה היא שבוחר השמאל לרוב עובד בשיטת “למה אני **לא** אצביע למישהו. טהרנות, יהיו מי שיגידו. זה המילכוד שצריך לפצח.
חמישי, 12 לינואר 2006 בשעה 13:51
אני חותם על כל מלה של רועי. חובה עלינו לומר, דברים ברורים (בשביל ערפול ו”מסך-עשן”, המציאו את “העבודה”) ולבטוח, בעצמנו וביכולותינו. סמל-הפרח, ידריכנו בזה - סמל הפרח, סמלה של ר”צ!! של שולה!! של מר”צ האמיתית, בטרם השתלטו עליה, כל אנשי ה”בואו, נהיה נחמדים לימין ולחרדים, אסור להרגיז, צריך להתרפס, כולנו יהודים”… שולמית אלוני, צריכה להיות המודל, של כולנו. ואז צריך רק, לנסות ולחבור (אם אפשר) לעוד ארגונים, לתת את *כל* שעות-הפנאי שלנו (קרי: כל דקה, הפנויה משינה-לימודים-עבודה), במשך פברואר-מארס, לטובת המפלגה (בעמידה בדוכנים, תליית שלטים ומודעות, ארגון משמרות, הפגנות וצמתים, שטיפת הרחוב הישראלי, בכל הגימיקים ההכרחיים ועוד….) - ואז, יש דווקא סיכוי *מעולה* שננצח!!
כי הרבה אנשים טובים, מתגעגעים מאד לר”צ, לשולה…
שישי, 13 לינואר 2006 בשעה 00:31
אנחנו הולכים לדבר בקול ברור. מפלגות גדולות מערפלות את מסריהם. אנחנו לא יכולים ולא רוצים לדבר בערפל. אנחנו עובדים, המון, בימים אלו, על גיבוש המצע. אנחנו עובדים, בימים אלו, על הכנת homepage לאתר וסידורו בצורה יותר ידידותית למשתמש. יש לנו כוחות מצויינים. חלקם כותבים כאן, חלקם עובדים איתנו.
בנוסף, התחילו לכתוב עלינו בבלוגים אחרים. בתחילה היה זה חנן כהן שהחמיא לאתר, וכעת, אמיתי סנדי מפרסם בבלוג שלו פוסט מצויין: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=97762&blogcode=3169183
אנחנו הולכים לעשות קמפיין מאד מאד לא שגרתי. לא יהיו פליירים או פלריגים (מלבד אולי על מרפסות). אנחנו לא חושבים שמפלגה שמרימה דגל סביבתי (בין יתר הדגלים) יכולה להרשות לעצמה לזהם. ההיפך, אנחנו נעשה קמפיין דווקא של איסוף אשפת בחירות. אני מזמין אנשים כאן לזרוק רעיונות קריאייטיבים טובים שנוכל לאמץ. כפי שכבר כתבתי, כך נדמה לי, אנחנו מפלגה קטנה וענייה, ככזו, עלינו להיות חכמים, מתוזמנים וקצת ערמומיים.
הולך להיות שמח…
ראשון, 15 לינואר 2006 בשעה 09:11
הנה רעיון קריאייטיבי! להיות מתוחכמים, שנונים, מדויקים ואמיתיים….. במקום “ערמומיים”.
שני, 16 לינואר 2006 בשעה 12:55
מכיוון, שעקב פגם כלשהו (מובנה?) באתר, *עדיין* לא קיבלתי את הדואל, עם הססמא לתגובות באתר - וזאת אף-על-פי, שכבר חלפה יממה(!!!) מאז נרשמתי - אין לי ברירה, אלא להגיב *כאן*, לנושא שינוי.
ההצעה, לחבור לפורז ולמרעיו, היא הדבר ההזוי ביותר, ש*מישהו*, בכלל, יכול היה להגות. במי בכלל מדובר כאן? בראש וראשון לנביאי הדרוויניזם החברתי הדרסני ביותר, הגורס “עניים - לקרמטוריום” ו”ארבאייט מאכט פראיי” (טוב, אולי לא במלים הללו בדיוק - אבל, מעלליו מדברים “בעד” עצמם), באדם, שאולי הוא אוהב מאד חיות לא-אנושיות, אבל עם בני-אדם, דווקא, יש לו בעיה גדולה מאד, באדם, ש*הפסיד בבחירות במפלגתו*, אבל - עקב העדפת מערכת, של כפייה פשיסטית, על דמוקרטיה אמיתית - מסרב להשלים, עם עובדה זו (בערך כמו מילושביץ’, בסרביה שנת 2000), באדם, שהיום, בו ייבעט *החוצה*, ממשכן-הכנסת, ייקבע כיום-חג, מאז והלאה! אז *לזה* לחבור?
למה לא לליברמן? או למרזל?
*מישהו* היטשטש, שם במפלגה - זה ברור. ואני מצפה, להכחשה גורפת ומיידית, של כל בדל-שמועה, בדבר “הליכה משותפת” עם כנופיית הדרוויניזם החברתי המחליאה הזאת. שאם לא כן, איאלץ, בצער רב, להגיע למסקנה, כי “הבחירה הדמוקרטית” איננה, בלתי-אם *עוד* חבורת-עסקנים, תאבי כח ושלטהון - ולפעול בהתאם. נדהמתי, שבכלל רעיון שכזה, צץ ועלה!!