משרד החינוך נגד חופש הביטוי
גיא ווסטהדמוקרטיה הושמטה מתוכנית הלימודים. נורית רובין מזמן תל אביב, מדווחת כי בכירי משרד החינוך קראו באינטרנט על כוונת תלמידים לשבות, ודרשו לסגור את האתר.
דובר משרד השיב לעיתונאית: “צר לנו כי התלמיד שיזם את השביתה לא למד מהם גבולות המחאה הלגיטימיים. התלמיד הנ”ל מעולם לא פנה בדרך מקובלת לסמכות נבחרת, קרי, מועצת התלמידים העירונית או הארצית, להעלאת טענותיו. כמו כן, הדברים לא הובאו בפני מי מהנהלת משרד החינוך בדרך הרשמית והמקובלת, כך שהתלמיד, למעשה לא מיצה כלל אף לא אחת מהאפשרויות העומדות לרשותו להידברות עם המשרד או למציאת מענה, כצעד ראשון. באשר לשביתה עצמה, יצוין כי לחופש השביתה בבתי הספר ישנו סייג של פגיעה בתקנת הציבור שכן מבחינה משפטית שביתת תלמידים גורמת לקטינים נזק של אובדן לימודים כמו גם פגיעה בסדרי החיים בחברה, אשר לחברה כולה אינטרס בהם. אי לכך, חופש השביתה בבתי הספר איננו אמצעי מחאה לגיטימי לתלמידים.”
דובר המשרד ממשיך: “יחד עם זאת, מנהלת מחוז הדרום מעולם לא הורתה לסגור את אתר האינטרנט, אלא המליצה כי התלמידים יפתו חלון בתוך האתר, הקורא להם להידברות עם המשרד, וכן לשימוש באתר בין היתר כבמה לשיח על הדמוקרטיה וגבולות המחאה. יצוין, כי למנהלת בית הספר אין כל סמכות להורות על סגירתו של אתר אינטרנט. לדבריה, היא אכן הורתה על כך בהתחלה, אולם משהבינה כי אין לה כל סמכות לכך – חזרה בה”.
השימוש בטעונים משפטיים, אינה פותרת את תסכולם של התלמידים. מדוע התלמיד צריך להידבר עם משרד החינוך? אם למשרד יש טענות כלפי מחאה הלגיטימית, שיברר מדוע אותם תלמידים הכריזו שביתה. על-פי תגובת דובר משרד החינוך גבולות המחאה צרים מידי. האינטרנט היא שיחה ממש כמו בדמוקרטיה, כפי שטענתי, הושמטה מתוכנית הלימודים.

שבת, 26 לנובמבר 2005 בשעה 04:07
גיא,
אני הראשונה לצאת נגד משרד החינוך וכל דרכי פעולתו, באשר הם, רקובים בעיני מן היסוד.
יחד עם זאת, דוקא הדרך הדמוקרטית, היא המאפשר לתלמיד לפנות ל”ערכאות” כפי שצויין לעיל, כגון מועצת תלמידים כזו או אחרת או כל גורם מייצג ראוי אחר.
באופן כללי אני לא אוהדת גדולה של “כלי” השביתה. לפעמים יש למצוא דרכים חכמות יותר, שברוב המקרים קשורות בהדברות.
בכלל אני סבורה שמערכת החינוך צריכה להפנים לה כמה מיסודות ישוב הסכסוכים האלטרנטיבי, בין התלמידים למורים, ובין כל אחד מהאמורים לבין עצמם.
על הילדים השבויים שלנו במערכת הכושלת, אומרים, “פני הדור כפני הכלב”. מה נאמר על פני מחנכי הדור???
ראשון, 27 לנובמבר 2005 בשעה 09:12
יש עיקרון שכזה, שעבורי הוא תמצית הדמוקרטיה, שהחוק נועד להסדיר את המחיר של העבירה על החוק. קרי שזה לא שאסור לעבור על החוק, אלא שאם פלוני עובר על החוק הוא צריך להיות מוכן לשלם את המחיר.
גם לשביתה יש מחירים וחשוב להבין ולקבל אותם לפני שפותחים בשביתה. אני בתור הורי התלמידים (שמעוניינים ללמד את ילדיהם פרק בדמוקרטיה) הייתי דורש מהתלמידים להשלים בעצמם את החומר שאמור היה להלמד בזמן השביתה. אין שום סיבה שהמורים ייענשו ויאולצו לעשות שיעורי השלמה על החומר שהתלמידים הפסידו.
עד כמה שידוע לי ההעדרות מבית הספר היא עבירה משמעתית. חשוב שאותם תלמידים שמתכוונים לשבות יהיו מודעים לזה שגם אם הסיבה לשביתה מוצדקת, הם יכולים למצוא את עצמם נענשים על עצם ההיעדרות.
לאחר שהתלמידים למדו ממקור ראשון על זכות השביתה ועל המחירים שיש לשביתה, אני תוהה האם למי מארגוני המורים יהיה האומץ להשבית את בתי הספר ולהתנער מהמחירים שעלולים להיות לצעד שכזה על המורים.
אני חושב שמשרד החינוך לא מתנגד לחופש הביטוי. הוא פשוט מתנגד שישתמשו בחופש הביטוי נגד משרד החינוך.