אפליה באוניברסיטה העברית בירושלים
רומן ברונפמןאמש שודר בערוץ 10 תחקיר שתיעד במצלמה נסתרת שני מקרים של אפליה חמורה של תושבי ירושלים הערביים המבקשים לעשות מנוי למרכז ספורט “לרנר” המשתייך לאוניברסיטה העברית.
לפי התחקיר, אזרחים ערבים שאינם לומדים באוניברסיטה אינם מורשים להירשם למרכז הספורט, בעוד שאזרחים יהודים, שאינם סטודנטים ואפילו לא מתגוררים בשכונות הסמוכות לאוניברסיטה, מתקבלים בברכה.
למרות האפליה נגד המיעוט הערבי, לצערינו, די שכיחה במדינת ישראל, כל גילוי נוסף מקומם ודורש טיפול.
בעקבות התחקיר פניתי לנשיא האוניברסיטה פרופ’ מרידור וביקשתי ממנו לערוך בדיקה יסודית ומהירה של התופעה ולקבוע האם מדובר ב”יוזמה פרטית” של שני פקידי הקבלה ש”נתפסו” בעין המצלמה או שמא מדובר במדיניות של המוסד ובהנחיה כללית.
בעקבות בדיקתו, ביקשתי לשמוע מה הצעדים שתבחר האוניברסיטה העברית לעשות כנגד המעורבים בפרשה המבישה זה.
באם לא יינקטו צעדים נגד המעורבים והתופעה לא תיפסק, הודעתי לנשיא כי בכוונתי להגיש תלונה במשטרה ולדרוש פתיחת חקירה פלילית.
אם ידוע לכם על עוד מקרים של אפליה נגד ערבים, עולים, עובדים זרים או כל דבר מהסוג הזה - אשמח אם תספרו עליהם וננסה ביחד להילחם בתופעה המכוערת הזאת!
הסיפור הזה נכתב ביום חמישי, 03 לנובמבר 2005, בשעה 11:23,
והוא שייך לנושא חברה
, אקטואליה .
את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0.
אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;
שלישי, 08 לנובמבר 2005 בשעה 16:33
רומן יקר..!
מקרים של גזענות ואפליה על רקע גזעי מתרחשים על כל צעד ושעל… אם תיכנס לפורום ערבים באתר תפוז (מומלץ ביותר.. מומלץ לך גם לכתוב שם כמה מילים, כי אני הזכרתי אותך ויש סקרנות לשמוע ממך באופן אישי..) תוכל ללמוד שמדובר בחוויה יומיומית, מדכאת ומקוממת… היהודים לא שופטים את עצמם כגזענים ושונאי ערבים, למרות שמאות אלפי מתנחלים ותומכיהם מצהירים בגלוי שהתכניות שלהם להעיף את כל הערבים לקיבינימאט.. ואילו כל ערבי ישראלי שמואס בבעיטות שהוא חוטף ממדינת ישראל ומתקומם כנגדן - נתפס כמייצג אשר חושף את פרצופם “האמיתי” של הערבים…
היום חשבתי על משהו שהייתי מאד רוצה לעשות - ולא יודעת איך.. אם בא לך להרים את הכפפה תהיה המום כמה יש בזה צורך: אני מדברת על פתרונות דיור בתל-אביב לערבים שמסיימים את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה במרכז, מוצאים עבודה - אבל לא מצליחים למצוא דיור.. היהודים הטובים מפחדים להשכיר להם דירות ונוצר מצב בלתי אפשרי: ארבעה-חמישה בחורים משכילים וחרוצים נדחקים בדירות קטנות, שמישהו “הצליח” לשכור עבורם.. לעיתים תמורת סכומים גבוהים במיוחד, כי “יש מחיר חברתי וכלכלי להשכרת נכס לערבי”… רבים אחרים נוסעים כל יום מהכפרים והערים הצפוניות, 4-5 שעות ביום בדרכים, פשוט כי אין פתרון אחר..
יש לך רעיון אופרטיבי? אני אשמח להיפגש ולחשוב יצירתית… וגם בפורום אולי תמצא רעיונות ודרכי פעולה אפשריות…
רביעי, 09 לנובמבר 2005 בשעה 13:41
אסיה, לעניין האפליה שציינת, אנא, צרי איתי קשר למייל שלי דחוף.
rachel_dadush@yahoo.com
תודה.
רביעי, 09 לנובמבר 2005 בשעה 16:59
שלום רב לכולם,
מהבירור שעשינו אנחנו חייבים להודות שהסיפור, כפי שהוצג בערוץ 10 משולל כל יסוד. נפגשנו היום עם מנהל מרכז הספורט, ד”ר מרידן אשר הציג בפנינו את הנתונים הסטטיסטיים לגבי כמות המנויים והרכבם.
מה שעלה מן הפגישה הוא שיותר ממחצית המנויים שאינם סטודנטים - הם דווקא ערבים ממזאח העיר.
כך שדווקא הפעם נראה כי גם התקשורת וגם אנחנו פספסנו… אבל, לפחות בדקנו.
רביעי, 09 לנובמבר 2005 בשעה 17:42
אותי דוקא עניינה יותר האפליה שאסיה ציינה, שקיימת בקרב סטודנטים שמסיימים לימודים ונתקלים בקשיים באיתור מקומות מגורים רק בגלל היותם ערבים.
לא יודעת למה, אותי זה הרבה יותר עיצבן מעניין האוניברסיטה ואם אוכל לקבל מאסיה או לא משנה ממי, פרטים יותר קונקרטיים, יש לי למי להפנות את זה ל”טיפול שורש”…..
גזענות היא מחלה קשה שממגרת בחברה שלנו וזה פשוט פרדוקס מוחלט, בהתחשב בעובדה שדוקא החברה שלנו יכולה להיות הדוגמא הקלאסית לכור היתוך חברתי ותרבותי וזה יכול להיות כמו קסם. בינתיים, בגלל תופעות מהסוג הזה, זה סתם סיוט.
אולי אני פשוט תמימה מידי….
שני, 14 לנובמבר 2005 בשעה 12:05
נכון, האפליה שאסיה כתבה עליה שכיחה והיא מוכרת לנו. אני אישית שמעתי על כמה וכמה מקרים שבהם חברה’ ערבים חיפשו דירה ולא מצאו… (איזו הגדרה נחמה, לא?). יתרה מזה, כם בירושלים יש לי ידידה שרצתה לשכור דירה עם שותפתה הערבייה והתהליך לקח להן כמה חודשים טובים…
אבל מה אפשר לעשות עם זה? בעיניי, רק שינוי איטי והדרגתי של התודעה הוא זה שיביא להפחתת העויינות והגזענות כלפי ערבים.
רומן
שני, 14 לנובמבר 2005 בשעה 13:34
ממש לא!!!! שינוי איטי והדרגתי הוא ממש כמו מוות איטי ביסורים. החולה ימות עד לרגע שתמצא לו תרופה!!! יש להביא למודעות מוגברת של התופעה המגונה הזו. אנחנו גם מתכננות להפגש בפורום מכובד של נוכחים על מנת להעלות את הבעיה, לדון בה ובפתרונות שאין לה. לאחר מכן נדון בדרכי התמודדות נוספות כפועל יוצא. ככל שאני מבררת ונוברת בעניין, אני מגלה כי יש לא מעט דרכים להעלות את העניין לסדר היום וישנם גופים כאלו ואחרים שמציעים “גב” באם הפורום הנ”ל לא יקבל חסות פוליטית, על אף שלי נדמה כי חסות פוליטית תעניק לו יותר כוח. הכל עדיין פתוח ולא בשל. שינוי הדרגתי ואיטי הוא משהו שמתאים יותר למזג האויר בעונת מעבר!!!