לא בקלות אני כותב לכם את המייל הזה.
החלטתי, לאחר לבטים אמיתיים וקשים, שמפלגת הבחירה הדמוקרטית לא תתמודד בבחירות לכנסת ה - 17. זוהי לא החלטה קלה עבורי. עם חברים רבים, תומכים רבים וצוות מעולה שליווה אותי בכנסת האחרונה, אחרי חמש עשרה שנים בציבוריות הישראלית ואחרי עשר שנים בכנסת לא קל לי להגיע להחלטה הזו. אבל, אחרי ניתוח מעמיק של המצב הפוליטי ושל האמצעים הכלכליים העומדים לרשות המפלגה, הגעתי למסקנה שהסיכון גבוה מדי ואינני יכול לקחת אותו על עצמי.
אני רוצה להודות לכולכם על תשומת הלב, על התמיכה שלכם ועל האהבה.
שלכם,
רומן ברונפמן
]]>אז קודם אומר כך. זה אירוני, למרות שזה כנראה הטבע האנושי, שרק כאשר הרעה מגיעה לביתך אתה מתחיל להבין שיש בעיה. כמו הסיפור על כך שכאשר רדפו את ההומואים שתקתי, כאשר רדפו את הנכים שתקתי, כאשר רדפו את השחורים שתקתי, את הקומוניסטים שתקתי וכאשר רדפו אותי לא נשאר אף אחד שישמיע את קולו.
מהכרות שלי עם הציונות הדתית, שאולי מבוססת על סטריאוטיפים ובוודאי על פערים אידיאולוגים עמוקים מאד אני לא יכול לומר שיש סיכוי לכך שהציונות הדתית תחבור לערבים ולחרדים כדי לנסות ולקדם דיון ציבורי על גבולות המחאה והתמודדות המשטרה עם מחאה כזו. קשה לי לראות אפילו אינטרוספקטיבה של הציבור הזה בנסיון להבין את מקור האלימות - ואני לא מדבר על כן זרקו אליהם אבנים, אלו התחילו או אלו - אני מדבר על נסיון לבדוק איך קורה שהמשטרה בישראל קודם כל אלימה ורק אח”כ כל דבר אחר. איך קורה ששוטרי היס”מ גורמים לאלימות ואח”כ נהנים “לפצח גולגלות” ולטעון שתקפו אותם. היהודים הם עם גזען והציונות הדתית נמצאת היום במגננה קיומית שמטילה ספק לגבי היכולות שלהם להרים את הראש כדי לראות את התמונה הכוללת. מה גם שאחיזתם המשיחית באדמה ושימת האדם היכן שהוא מאחרי קדושת האדמה אף היא אינה גורמת לי לתקווה. אולם, כאדם אופטימי מטבעי, אני תמיד שומר זיק של תקווה בכל מצב ומאמין שיש פוטנציאל לצאת דווקא מחוזקים.
אבל בכל זאת, יש לנו משטרה אלימה ביותר. אישית נתקלתי בהם כבר יותר מפעם אחת ועמדתי משתאה לנוכח המהירות שבה דיאלוג עם שוטרים הופך להיות עימות אלים שהשוטרים יוזמים ואף נהנים ממנו. ראיתי איך אדם נתלש מישיבת מחאה או נעצר בהפגנה ופיתול יד או נסיון להחלץ לאחיזת חנק או סיבוב יד מוביל באחת להכרזה של השוטר “אתה תוקף שוטר” ואז כמובן שהכל מותר. שמענו כולנו גם על יחס המשטרה להומואים. רומן אף יזם מפגש בין מפכ”ל המשטרה לבין נציגי הקהילה לדיון על יחס המשטרה לקהילה אחרי שהומואים הושפלו ואף הותקפו באכזריות ע”י לובשי מדים.
אלימות המשטרה נובעת מאלימות החברה ואלימות החברה שלנו נובעת, מה לעשות, מכך שאנחנו חברה כובשת. חווית הכיבוש לא נעצרת על הקו הירוק. כל חייל וחיילת קרביים ב 38 השנים האחרונות ששרתו בשטחים נושאים עימם צלקת. הם חזרו וחוזרים הביתה אחרי שבוע, שבועיים או שלושה של שירות בצבא הכיבוש עם מטען מלא של דיכוי ואלימות של עם אחר בניגוד לרצונו. והצלקות ניכרות ונכנסות למערכות יחסיהם, עם ההורים, האחים, בני ובנות הזוג ומשם הלאה לתוך החברה בכל רבדיה.
ועכשיו אשוב לאורבך וחבריו החובשים. ידידי, המשטרה לא אלימה סתם ועם סדנאות חינוך וכו’ אנחנו לא נוכל לפתור את העניין. המשטרה חולה בגלל שהחברה חולה. חברה כובשת, מדכאת, מתאכזרת וקשת לב לא יכולה לצפות שאוכפי החוק שלה יהיו יונים צחורות. אם ציבור חובשי הכיפות הסרוגות באמת דואגים למה קורה כאן במדינה, הסיכוי היחיד להתחיל לבנות כאן משהו טוב זה לסיים את הכיבוש. הכי פשוט ורק כך.
]]>חוסר המוסריות של התעשייה הזו לא נלקח בחשבון ודעת הקהל בארץ לא מודעת לכך שמשטרים אפלים, מדכאים וכוחנים מחמשים את צבאותיהם או שברוני סמים, יהלומים או אחרים מתסובבים עם נשק כחול לבן, גאוות המדינה.
חשוב לדעת, יש לפחות חבר כנסת מכהן אחד וחבר כנסת לשעבר ובוודאי עוד רבים שאינני יודע עליהם שמתפרנסים ועושים מיליונים מהמקצוע הבזוי הזה. התקנות בעניין הזה גם הם לוטות בערפל סמיך של לחיצות יד, קריצות, צ’אפחות חבריות בין יוצאי סיירות, שב”כ ומוסד והכל עטוי בהילת סודיות שאנחנו כל כך אוהבים.
במידה ואני אהיה חבר כנסת, תעשיית הנשק, הפיקוח עליה והשקיפות שלה, למי מיצאים מה וכו’, יהיו אחד הנושאים שאני מתכוון להתעסק בהם. בעולם שצריך להתמודד עם סוגיות בוערות ביותר של המשך הקיום שלנו לנוכח הרס סביבתי שנותן כבר את אותותייו, סחר בנשק הוא מסחר עם השטן בכבודו ובעצמו.
]]>אז אנשים שרוצים לקחת חלק במשהו גדול שהולך לקרות, והוא הולך לקרות מוזמנים ליצור קשר.
דן
האנשים הנבחרים לתכנית אינם זוכים להערכה כנה ואמיתית של עובד סוציאלי באשר לסיכויי ההשתלבות שלהם בשוק העבודה, ולכן לא נבחרים לתכנית אנשים כשירים, שמסוגלים לעבוד. מדובר באנשים מבוגרים אשר נותרו להם שנים ספורות לפני הפרישה לגמלאות; אמהות חד הוריות אשר אינן יכולות לעבוד במשרה מלאה; אנשים הנתמכים בקרובי משפחה מוגבלים; נכים ואנשים עם בעיות אישיות שזקוקות לליווי פרטני ומקצועי, ולא לשיעורים יבשים ותיאורטיים אשר אינם מקדמים אותם לשום מקום.
הוגי התכנית בויסקונסין שבארה”ב הודו בכישלון התכנית כבר מזמן. גם שם, במחוזות בהם האבטלה נמוכה ועומדת על 3%-4%, לא הצליחו לבנות תוכנית חכמה ויעילה - ובחסות רעיון ההפרטה הכריזו מלחמה עיוורת בתופעות חברתיות לא אסטתיות, אשר “עוני” היא המילה המשותפת לכולן. ביקורת ספרים מאירת עיניים מ”הארץ” יכולה לשמש חומר קריאה מעולה בנושא הזה.
באשקלון פגשתי כמה מהאנשים שרתמו בכוח לתכנית הזאת. האנשים האלה נאלצים, יום אחר יום, לפקוד את מרכז מהל”ב ולהקשיב כמה הם לא בסדר שלא טרחו לעמוד על זוג רגליים יציבות כלכלית. פגשתי אשה בת 57, המגדלת את ילדיה לבד ועובדת בחצי משרה. בהתחלה התנו את קבלת קצבת הבטחת ההכנסה שלה בתוספת של עבודת ניקיון, והיום הציבו אותה בנבחרת ויסקונסין. בלית ברירה היא לוקחת חלק בתכנית הזאת, רק על מנת לא לאבד את הבטחת ההכנסה. אבל ברור לה, כמו לשאר המשתתפים, שהיא עושה את המקסימום שהיא יכולה למען פרנסת ביתה. פגשתי אשה נוספת אשר מתקרבת ל-60, המתגוררת עם אביה המשותק ומטפלת בו כבר שנים.. כאשר בישרו לה ש”התקבלה” לתוכנית, נאלצה להביא אישורים כדי להוכיח את הטיפול באב המשותק, על מנת שתוכל “להפסיד” כמה שיעורים יקרי ערך…
ראיתי עוד הרבה זוגות עיניים מושפלות, נבוכות, תוהות מדוע הגיעו למקום הזה - ומה רוצים מהם. לכולם, כולל מנכ”ל הבי”ל, יגאל בן-שלום, ברור שלא מדובר בתכנית שנועדה להושיע ולהושיט יד - אלא להרחיב בכוח את מעגל העוני והמצוקה. בן-שלום הודה, בשיחה שקיימנו בעקבות הביקור, שהתוכנית לא מתאימה לישראל ונכפתה על המוסד בידי נתניהו, היבואן החרוץ של כל סחורה אמריקאית נוצצת.
אני מתכוון להוציא בזמן הקרוב מכתבים הקוראים להקפאת התוכנית והערכה מחודשת של הנזקים שלה, מול תועלת אפשרית. אין שום סיבה להמשיך במצעד העיוולת הזה, ולגרור לתוכו עוד ועוד אנשים מיואשים וחלשים.
חברות וחברים, לא דיברנו קרוב לשבועיים.. כי מה להסתיר, היינו המומים מכל מה שקרה לראש הממשלה. והיום, עוד יותר כואב, כי אנחנו לומדים מפרסום בעיתון הארץ על כך שבנוסף לרשלנות אדמיניסטרטיבית, ואני מתכוון לשליחת ראש הממשלה לחווה מבודדת, בלי מסוק, בלי רופא ובלי אמבולנס – התגלתה גם דיאגנוזה לא נכונה ומתן תרופה קטלנית, וזה, מה להסתיר, כואב עד כואב מאד..
אבל אנחנו צריכים להסתכל קדימה, ולאו דווקא לכיוון המפלגה אלא לכיוון הזמן, ולהתכונן לבחירות שתהיינה ב-28 למרץ. הבחירה הדמוקרטית, שאני עומד בראשה, תתמודד בבחירות האלה ברשימה עצמאית ואנחנו נמשיך להילחם ולקדם אג’נדה אזרחית. אני יודע שהרבה אנשים שואלים “מה זה אג’נדה אזרחית?” ואולי זה זמן טוב להסביר: זה קודם כל ראייה של המשטר הדמוקרטי כמשטר של שוויון, של זכויות, של שמירה על זכויות הפרט, זכויות האזרח. וזה אולי, אפילו יותר מזה, העמדת האדם כמרכז העולם ושמירה על זכויותיו מול השלטון ומול המשטר. אבל אם אנחנו נפרט, אז זה בוודאי העמידה על הזכות לנשום אוויר נקי, ולחיות בעולם שוויוני ולשמור על זכויות הפרט מול דיכוי המשטר. לנסות לקדם אג’נדה של שוויון עם הפלסטינים, שמשמעותו שלום ושכנות טובה; לשמור על זכויות של מיעוטים למיניהם, כולל מיעוטים מיניים. מבחינה זו אולי ראוי לציין הצעות חוק שאנחנו מובילים ונאבקים עבורן – נישואים חד מיניים, נישואים אזרחיים לכל מי שאינו יכול להתחתן ברבנות הראשית וכולי וכולי…
אחד הנושאים העיקריים שאנחנו נלחמנו עליהם לאחרונה היה גם הצעת החוק אי הפללה – ולכל אלו שבוחרים לעשן מריחואנה. אנחנו קבענו לראשונה בישראל את הנושא של הסמים הקלים; אנחנו דאגנו לכך שהיועץ המשפטי לממשלה תיקן תקנה שאוסרת על הפללה של איש בוגר שאין לו הרשעות קודמות ומי שבחר לעשן מריחואנה ולא מחזיק בכמות מסחרית של הסם.. אנחנו קבענו גישות חדשות של הרשות למאבק בסמים, שסירבה, עד כה, להבחין בין סמים קלים לסמים קשים.. ובתחומים נוספים, כמו המאבק נגד הקמת מרינה בחיפה, מאבק על חופים ואוויר נקי, ותחומים נוספים שאני חושב שיש להם נגיעה ישירה לכל אזרח במדינת ישראל..
אני מאמין שבטיפול בנושאים האלה אנחנו נמשיך בכנסת הבאה, ואני קורא לכם, לאלו שתומכים בנו, להתגייס, להתנדב, ללכת איתנו לקראת מערכת הבחירות, שלא תהיה קלה – ואני מאמין שהאג’נדה שלנו והנושאים שבהם אנחנו מטפלים – חייבים להיות מיוצגים בכנסת הבאה.
לפיכך, התשובה שלי לאנשים הללו ותשובה שלי לכם היא כזו:
בואו, תהיו איתנו עד ליום הבחירות. בואו תעזרו לנו לקדם, להפיץ, להרחיב את המעגלים וליידע כמה שיותר אנשים שיש טוב בכנסת, וצריך שהטוב הזה ימשיך להיות בכנסת. בואו תנו לנו התחייבות שלכם להתגייס אלינו ולסייע לנו עד ליום הבחירות. במידה וסקרים יראו שאנחנו לא עוברים את אחוז החסימה, נניח, יום לפני הבחירות, הרי שתוכלו, בצדק מבחינתכם, להחליט שאתם לא “מבזבזים” את הקול ומצביעים עבור מי שתצביעו. אם, לעומת זאת, הסקרים יתחילו לספור אותנו, הרי שכל אחת ואחד מכם יהיה שותף למהלך לא שגרתי, שלא היה כמותו אולי מעולם, של להכניס תנועה עם עשייה מוכחת ועם רעיונות חדשים, עם גישה בלתי אמצעית לנבחריו ועם סדר יום אזרחי אמיתי.
אנחנו הולכים לעשות את זה בגדול. אנחנו הולכים להיות ההפתעה הגדולה של הבחירות הקרובות. אנחנו הולכים לעשות את זה כפי שלא עשו את זה בעבר. אני מזמין ומבקש את הקרדיט שלכם להתגייסות כפי שאני מציין. יש לנו רק מה להרוויח מכך.
בברכה,
]]>מה דעתכם על הרמת הנושא הזה? הציבור מבין את הבעייתיות? זה מפריע לו?
זה שזו השיטה אני, לפחות, יודע מזמן, אבל עכשיו, כאשר הבושה אבדה והדברים נעשים בצורה בוטה אולי אנחנו צריכים לחשוב על הנפת הנושא הזה ברמה גבוה יותר. אין מה להתריע על הסכנה כי זו כבר כאן, היא מתממשת (לראיה), לנגד עינינו. ההשפעה של המדיה על סדר היום הציבורי, העלמת תחקירים, מניפולציות בעזרת סקרים, כל זה עובדה קיימת. זאת אחת הסיבות שאני חסיד כל כך גדול של האינטרנט כיוון שהפילטר (לפחות בפוטנציה) לא קיים יותר וכל אדם יכול להגיע לכל אדם אחר כדי לשמוע ממנו חדשות.
וגם, לפרסם כאן, בבלוג הרשמי, או בבלוג באתר?
]]>אתמול עלתה במוחי המחשבה שהשיטה שאנחנו מנסים לאמץ, קרי הפיכת פעילות המפלגה וחברי הכנסת שבה לשקופה בעזרת האינטרנט נוגדת את הגישה הזו ואם זה אכן כך אזי שזה עוד דבר חיובי שאני מוצא ב”הצפת” הפוליטיקה לאינטרנט. הרי, כבר כעת, ישנם בעמוד הראשי נושאים שאת הטיפול בהם לא נצליח לסיים בקדנציה הנוכחית. וזה תמיד יהיה כך. מי שמדווח באופן מיידי וישיר על עשייה בפועל לא יכול להראות אך ורק דברים גמורים. אם היינו רוצים היינו יכולים לכתוב ולפרסם רק דברים שהשלמנו אבל זה משעמם ואת זה עושים כולם.
]]>למגזר הרוסי רומן יתחייב להמשיך בעבודתו להשגת תשלומי פנסיות לפנסיונרים ששללו מהם את זכויות הפנסיה במדינות מוצאם. מדובר בסכום שעומד על 100$ לחודש שהיא תוספת משמעותית ביותר לקשיש או קשישה שחיים רק מכספי הביטוח הלאומי.
לרחוב הישראלי אנחנו נבטיח להמשיך לעשות מה שעשינו בכנסת ה 16. אנחנו נעביר את הצעת החוק לאי הפללה של משתמשים בקנביס (מריחואנה וחשיש) ונדאג לבטל את ההרשעות של כל אלו שהורשעו בשימוש עצמי בקנביס, נמשיך להוביל בתחום איכות הסביבה, נמשיך להוביל בתחום הגנת הצרכן, ונמשיך להוביל בתחום זכויות האדם באשר הם ללא הבדלי דת, גזע, מין, נטייה מינית או עדה.
המשך פירוט בעתיד הקרוב.
דן
]]>