הכנסת
היא מקום שנועד לעשייה למען האזרח, לשפר את איכות חייו, לתקן עוולות.
לצערנו, לא
כל חברי הכנסת תופסים את תפקידם בדרך הזאת. לשמחתנו, יש מי שכן. רומן
ברונפמן
והבחירה החופשית צרכים לחזור לכנסת בייצוג שיבטיח את המשך העבודה. זאת
המשימה
שלנו, כבעלי זכות בחירה. אלה הדברים שנעשו בשלוש השנים האחרונות:
03.2003 הונחה
הצעת
חוק "תחבורה ציבורית ביום המנוחה". מוצע כי
התחבורה הציבורית תופעל בשבת על מנת
למנוע אפליה של אזרחים שאין ברשותם רכב.
הזכות
לחיות את חיינו, כפי שאנחנו בוחרים,
ללא
הבדלי דת, גזע, לאום או מין,
בחברה
נאורה המכבדת את עצמה, מקבלת את האחר,
אחראית
לסביבתה.
זאת
הבחירה החופשית וזה מתחיל
בך.
הבחירה החופשית באה להציע אלטרנטיבה נאורה, הומאנית - ליברלית,
למערכת הפוליטית בה אנחנו חיים. רומן ברונפמן וקבוצת האנשים העומדת מאחורי
הבחירה החופשית פועלת בשטח כבר שנים. אנשיה פעילים בכנסת, בפעילות
ציבורית, פעילי שלום ואקטיביסטים חברתיים וסביבתיים.
היום פורסם ב"הארץ"
מאמר שכתב ח"כ ברונפמן, המבוסס על הדברים שנשא בכנס בנושא
"משפחות מעורבות", לפני כשבוע. בכנס, כמו גם במאמר, מתייחס ברונפמן
למצוקתם של 300,000 מאזרחי ישראל, המוגדרים כלא יהודים וזוכים ליחס מפלה
בהתאם. אלו הם בני זוג, ילדים והורים ליהודים, אשר עלו ארצה באחד מגלי
ההגירה הגדולים ממזרח אירופה. למרות שקשרו את גורלם עם העם היהודי ובחרו
לחיות במדינה יהודית בתוך הקהילה היהודית, הם מנועים מלקחת חלק במחול
התרבותי המקומי ולהשתתף בטקסי מעבר הצפויים לאזרחים החיים כאן:
בר/בת מצווה, חתונה וקבורה בחלקת קבר מקובלת. ישראל, מדינה הרואה את עצמה
כמדינת אזרחיה המאד מסויימים, ממדרת ללא מחשבה קבוצות אתניות ותרבותיות
החיות בה, משרתות את צבאה, משלמות את המיסים אותם היא דורשת, מושיטות יד
לבנייתה ושגשוגה. כל רצונם של האנשים האלה הוא להרגיש בנים חוקיים, רצויים
ומקובלים - להשתייך וליהנות גם מהזכויות האזרחיות
מהן נהנים היהודים "האמיתיים", מבלי לשלם את המס המשפיל והמייגע הכרוך
בתהליך גיור אורתודוכסי קיצוני ומנותק מהמציאות.
היום מתפרסמת כתבה
ב-YNET בנושא שנדרשנו אליו לפני כמה ימים - הצעות אופרטיביות לפתרון
סוגיית ירושלים: העיר המסוכסכת ביותר בעולם. את ההצעות, אותן גיבש צוות של
מומחים מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל, אפשר יהיה לשמוע בכנס
הרצליה שיתחיל ב-21 לינואר ויימשך ארבעה ימים. בכנס יבחנו
ההצעות של החוקרים שהשתתפו במחקר, מתוך כוונה לצאת בהצהרה ובהמלצה
אופרטיבית, כשההצעות נעות בין ריבונות ישראלית מלאה של ישראל
בעיר ובאגן הקדוש, תוך מתן אוטונומיה חלקית לדתות השונות בניהול ענייניהן;
דרך חלוקה טריטוריאלית של השטח בתיווך הקהילה הבינלאומית וכלה בניהול האגן
ההיסטורי בידי גוף בינלאומי אשר מקובל על כולם ובקיא ברזי
המקום...
הפלא ופלא: מאז סוף השבוע מתפרעים
ברחבי חברון יהודים המבקשים למנוע מכוחות הביטחון לפנות אותם מהבתים בשוק
של חברון, אליהם פלשו בחודשים האחרונים. ועוד הפתעה: שוב ההכנות לפינוי
מלוות בפולסא
דנורא למעורבים במהלך, בהשחתת ציוד ובפגיעה בחיילים ובפלסטינים. על מנת לתגבר את נוכחותם הפוגענית, "ייבאו" קיצונים נוספים כתגבור המהומות.
בינתיים אולמרט מגבה את החיילים ומצהיר שלא ייכנע לאלימות ולפרובוקציות של
המתנחלים, אבל אולמרט איננו ראש ממשלה מנוסה וכולנו תקווה שישלים את
הפינוי במלואו, כשפורעי החוק ימצאו את עצמם במקום הראוי להם: מחוץ לחברון
הערבית. אנחנו מגנים את אירועי חברון המקוממים ושוקלים להגיע למקום, על
מנת לחזק את ידי המפנים באופן אישי.
פלסטינים תושבי השטחים המתגוררים או לומדים בחו"ל, מגיעים לביקורים בגדה ובעזה דרך נמל התעופה בן-גוריון. הם רוכשים כרטיסי טיסה הלוך ושוב בארץ המוצא, אך בבואם לשוב חזרה לארצותיהם - מגלים כי הכניסה לישראל היא חד כיוונית: במחסומים הם נעצרים ומופנים חזרה לשטחים - על מנת לטוס חזרה דרך עמאן. לא מדובר כאן בתסריט בדיוני - תופעת ה-one way ticket היא תופעה הידועה לרשויות בישראל, אך איננה מופצת לסוכנויות הנסיעות ולא נאמרת למגיעים לנתב"ג בשום שלב של הנחיתה בארץ.
10 סטודנטים לריפוי בעיסוק המתגוררים בעזה, אינם מסוגלים להגיע אל המוסד האקדמי בו הם לומדים - אוניברסיטת בית-לחם. הסטודנטים קיבלו מילגת לימודים נדיבה מטעם ממשלת נורבגיה, אך ישראל מונעת את הגישה שלהם לאוניברסיטה, בניגוד להתחייבות מפורשת לאפשר מעבר מוסדר בין עזה לגדה המערבית.
היום פורסמה כתבה ב"הארץ",
המציגה לראווה את יחסי הכוחות האמיתיים בין הרשויות למתנחלים: המתנחלים עושים ככל העולה על רוחם ברכושם של פלסטינים אשר לא מסוגלים לעמוד מולם, והמדינה חותמת על מסמכים מזוייפים ומזרימה תקציבים.
שר האוצר והשר לביטחון פנים חתמו על הסכם - והנה עוד מעט יקום בית הכלא הפרטי הראשון בישראל.
נאמר לא פעם כי ראי החברה הוא בהתייחסותה לאסוריה. אין לי ספק כי המטרה העומדת לעיניהם של אנשי הציבור היא ראויה בעיקרה, וכי הם סבורים שבית כלא פרטי יהיה טוב יותר ויעיל יותר מהציבורי, ואולי יסייע יותר לשיקום האסיר.
תגובות חדשות
לפני 8 שעות 3 דקות
לפני 2 ימים 23 שעות
לפני 5 ימים 5 שעות
לפני 5 ימים 8 שעות
לפני 5 ימים 13 שעות
לפני 5 ימים 17 שעות
לפני 6 ימים 4 שעות
לפני 6 ימים 4 שעות
לפני 6 ימים 6 שעות
לפני 6 ימים 9 שעות