הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - מניעת פניות בלתי מוזמנות)

התמונה של המפלגה
נכתב על ידי המפלגה ביום 1 דצמבר, 2005 - 00:04.

הכנסת השש-עשרה

הצעת חוק של חבר הכנסת רומן ברונפמן

תיקון חוק הגנת הפרטיות (מניעת פניות בלתי מוזמנות), התשס”ד - 2004

בחוק הגנת הפרטיות, אחרי סעיף 17, יתווסף: "סימן ג': מניעת פניות בלתי מוזמנות 1.
פנקס למניעת פניות בלתי מוזמנות 17י.
(א) "פניה בלתי מוזמנת" – העברת מידע בדרך התקשרות כלשהי בבזק, ומבלי להפחית מכלליות האמור לעיל, בפקס, בטלפון, בתקשורת אינטראקטיבית או בדואר אלקטרוני, זולת אחד החריגים הבאים:
(1) הנמען ביקש את המידע מהעסק או זכאי לקבלו מכח חוק או חוזה, מפורשות.
(2) הפניה אינה פרסומת שמטרתה מסירת מוצר או שירות.
(ב) (1) הרשם ינהל פנקס למניעת פניות בלתי מוזמנות.
(2) הפנקס יכיל שמות ודרכי התקשרות של אנשים שהגישו לרשם בקשה למניעת פניות בלתי מוזמנות וטרם בקשו הסרת שמם מהפנקס .
איסור פניה 17יא
לא יפנה אדם לאחר בפניה בלתי מוזמנת, אלא אם וידא כי הנמען לא היה רשום במהלך 30 היום שלפני הפניה בפנקס למניעת פניות בלתי מוזמנות.
בחוק הגנת הפרטיות, אחרי סעיף 31א(א) יוסף ס"ק (א1) שלשונו: הפונה לאחר בפניה בלתי מוזמנת. 2.
בחוק הגנת הפרטיות, הכתוב בסעיף 31ב יוגדר כס"ק (א), ולאחריו יבוא ס"ק (ב), שלשונו: עבר אדם על איסור כאמור בסעיף 17 יא, או 17 יב, יהיה חייב לנפגע בפיצוי על פי דין בסך עשירית הקנס הקבוע בסעיף 61(א) בחוק העונשין. 3.

דברי הסבר
עידן המידע מלווה בהטרדות חוזרות ונשנות של ציבור הצרכנים בביתם, ע"י פניות בלתי מוזמנות אליו, החל משפע דואר זבל, דיוור ישיר ופרסומות המציפות את תיבות הדואר, המשך בטלמרקטינג וסקרי דעת קהל הפונים בטלפון, כמו גם משלוח פרסומות באמצעות פקס וכלה במשלוח דואר אלקטרוני זבלי. כל אלה גוזלים מהנמען משאבים, וזאת בניגוד לרצון של חלק ניכר מציבור הצרכנים, באופן ששוב ושוב עולה צורך למנוע פגיעה זו, כמוצע לעיל.

שווק מסורתי שהיה נהוג בעבר כגון שווק מדלת לדלת יצר הטרדה ללקוח אך דרש מאמץ שווה מהמשווק (יוזם הפרסום) ומהצרכן.
טכנולוגיות חדשות שפותחו בשנים האחרונות הקטינו באופן משמעותי את היחס בין המאמץ הנדרש מהמשווק לבין רמת ההטרדה הנגרמת ללקוח, בכך הופר למעשה האיזון בין ההוצאה הנגרמת למפרסם לבין רמת ההטרדה הנגרמת ללקוח וכן מוצא עצמו הלקוח חשוף להטרדה בלתי פוסקת של חמר פרסומי ובהיקפים הולכים וגדלים.

כדוגמה ניתן להזכיר חייגנים אוטומטיים המסוגלים לחייג לאלפי לקוחות ולהטריד אותם במסרים שווקים שונים, פקסימליות אוטומטיות המסוגלות לשלוח חמר לאלפי לקוחות לחסום את קווי הטלפון לבזבז נייר ודיו כל זאת בעלות אפסית לשולח והטלת כמעט כל עלות הפרסום על הלקוח שלא היה מעוניין כלל לקבל את החמר לו היה נשאל. הפיתוח האחרון המעצים את התופעה של הטרדת הלקוח ללא עלות ליוזם הפרסום הינו דיוור האלקטרוני המוני. שיטה זו שאינה כרוכה בעלות התקשרות או בזבוז זמן של כ"א מאפשרת שליחת מספר גדול של e-mail לאלפי לקוחות בו זמנית. רוב העלויות של זמן נייר דיו וכו' יוטלו על הלקוח.

כדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק מוצע לאפשר לכל אדם לבחור האם מותרות פניות בלתי מוזמנות אליו אם לאו, כשעל המפרסם הפונה תהיה חובה לוודא האם מותר לפנות לנמען אם לאו, כל זאת תוך איזון אינטרסים וחלוקת נטלים.

יצוין, כי איסור התקשרויות בלתי מוזמנות לאותו חלק מהציבור שביקש זאת מקובל במשפט המערבי, הן בתחום הטלפוניה, הפקס והדואר האלקטרוני.

http://knesset.gov.il/privatelaw/data/16/2757.rtf