מפלגת הבחירה הדמוקרטית

היום פורסם ב"הארץ" מאמר שכתב ח"כ ברונפמן, המבוסס על הדברים שנשא בכנס בנושא "משפחות מעורבות", לפני כשבוע. בכנס, כמו גם במאמר, מתייחס ברונפמן למצוקתם של 300,000 מאזרחי ישראל, המוגדרים כלא יהודים וזוכים ליחס מפלה בהתאם. אלו הם בני זוג, ילדים והורים ליהודים, אשר עלו ארצה באחד מגלי ההגירה הגדולים ממזרח אירופה. למרות שקשרו את גורלם עם העם היהודי ובחרו לחיות במדינה יהודית בתוך הקהילה היהודית, הם מנועים מלקחת חלק במחול התרבותי המקומי ולהשתתף בטקסי מעבר הצפויים לאזרחים החיים כאן: בר/בת מצווה, חתונה וקבורה בחלקת קבר מקובלת. ישראל, מדינה הרואה את עצמה כמדינת אזרחיה המאד מסויימים, ממדרת ללא מחשבה קבוצות אתניות ותרבותיות החיות בה, משרתות את צבאה, משלמות את המיסים אותם היא דורשת, מושיטות יד לבנייתה ושגשוגה. כל רצונם של האנשים האלה הוא להרגיש בנים חוקיים, רצויים ומקובלים - להשתייך וליהנות גם מהזכויות האזרחיות מהן נהנים היהודים "האמיתיים", מבלי לשלם את המס המשפיל והמייגע הכרוך בתהליך גיור אורתודוכסי קיצוני ומנותק מהמציאות.
אך לא רק העולים החדשים ממזרח אירופה סובלים מהאבחנה הגזעית הנוקשה הזו. גם עובדים זרים ותיירים אשר התאהבו ביושבי הארץ הזאת, מצאו את עצמם ללא יכולת מעשית לממש את אהבתם ולהינשא במסגרת החוק הדתי. גם הם מוקעים חברתית ומוצאים את עצמם חיים בשולי הקונצנזוס, כאשר איום הגירוש מונף מעליהם.
המצב הזה הוא מקומם במיוחד נוכח העובדה, שמאות אלפי יהודים ישראלים נודדים ברגעים אלה ממש בעולם, חיים ועובדים ללא הפרעה, ולא עוברים, ברובם הגדול, את מסע ההשפלה והמידור הגזעי הזה - בשל אי השתייכותם לזרם דתי שליט במדינה המארחת.
עמותת "ידיד", במה המרכזת כל מאבק חברתי לגיטימי ונותנת מיקרופון למושתקים, היא עמותה ששווה להכיר, ולו רק על מנת ללמוד את גובהה של חומת הגזענות, האפליה, הדחייה וההתעלמות מזכויות אדם הקיימות כאן - במסגרת החוק. היכרות שכזו מעודדת לשאוף לשנות חוקים, כדי להפוך את ישראל למדינה שאנחנו לא מתביישים לזהות את עצמנו איתה. למדינה נאורה, מתקדמת, קשובה לאזרחיה ודורשת את טובתם.