מפלגת הבחירה הדמוקרטית

היום מתפרסמת כתבה ב-YNET בנושא שנדרשנו אליו לפני כמה ימים - הצעות אופרטיביות לפתרון סוגיית ירושלים: העיר המסוכסכת ביותר בעולם. את ההצעות, אותן גיבש צוות של מומחים מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל, אפשר יהיה לשמוע בכנס הרצליה שיתחיל ב-21 לינואר ויימשך ארבעה ימים. בכנס יבחנו ההצעות של החוקרים שהשתתפו במחקר, מתוך כוונה לצאת בהצהרה ובהמלצה אופרטיבית, כשההצעות נעות בין ריבונות ישראלית מלאה של ישראל בעיר ובאגן הקדוש, תוך מתן אוטונומיה חלקית לדתות השונות בניהול ענייניהן; דרך חלוקה טריטוריאלית של השטח בתיווך הקהילה הבינלאומית וכלה בניהול האגן ההיסטורי בידי גוף בינלאומי אשר מקובל על כולם ובקיא ברזי המקום... 
ב-11.1 התפרסם ב"הארץ" מאמר מאת משה ששון בעניין ירושלים, המציג את הפתרון שלו לבעיית הריבונות הדתית על ירושלים. ששון פורש את התורה שלו ולא נמנע מלדרוך על מוקשים תודעתיים ידועים: "...אפשר לפתור את בעיית המקומות הקדושים בבירה בדומה לפשרה בין הוותיקאן לאיטליה שהושגה ב-1929 בעיר ירושלים קיימות כיום שתי בעיות שונות ונפרדות: בעיית המקומות הקדושים לשלוש הדתות המונותאיסטיות וקיומה של אוכלוסייה ערבית גדולה (בסוף 2004 מנתה אוכלוסייה זו 237.1 אלף נפש). בעניין המקומות הקדושים קיים תקדים היסטורי שמתאים להפליא לעניין ירושלים ויכול להיות בסיס לפתרון הבעיה ללא חלוקת העיר: ב-1871 התגלע סכסוך חמור בין ממשלת איטליה המאוחדת לבין הוותיקאן בעקבות הכרזת הממשלה על העיר רומא כעל בירת איטליה. הסכסוך נמשך עד 1929, אז נחתם ה"הסכם הלאטראני", שבו נקבע "מעמד מיוחד בערבות בינלאומית" לחמש הבזיליקות השייכות לוותיקאן, אך נמצאות מחוץ לתחומה, מפוזרות ברומא (דוגמת "סן פייטרו אין וינקולי"). "הערבות הבינלאומית" ניתנה למעמד המיוחד ולא לכנסיות. נראה שישראל יכולה ללכת בעקבות הכרזה מעין זו: להכריז חד-צדדית, מכוח ריבונותה, שהיא מעניקה מעמד מיוחד בערבות בינלאומית למסגד אל-אקצה ולמקדש כיפת הסלע שעל הר הבית וכן לכל המקומות האחרים בירושלים, או בישראל, הקדושים לנצרות, וכן כמובן למקומות הקדושים ליהדות. להצהרה זו יש להוסיף שישראל מעניקה גם "מעבר חופשי ללא הבדל דת, מין וגזע" לכל הרוצה לבקר בחצר הר הבית וכי כל הנהוג היום כלפי המוסלמים בהר הבית יוסיף להתקיים. מהלך כזה מצד ישראל יביא לכמה תוצאות חיוביות חשובות: ירושלים תישאר שלמה ולא מחולקת, כל אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות תהיה הריבון של המבנה הקדוש לה, תנהל אותו ותהיה אחראית לו ולמתרחש בו. דעת הקהל בעולם תקדם צעד כזה בברכה והוא יהיה מהלך חשוב לקידום פתרון המרכיב הסבוך והרגיש ביותר בסכסוך הערבי-הישראלי. באשר לישראל, במסגרת הקביעה שיתקיים "מעבר חופשי ללא הבדל דת, מין וגזע למקומות הקדושים" יוכלו גם תושביה לבקר (לא להתפלל) כמו היום. יש להניח, שממשלות ערביות יקימו קול צעקה נגד הצהרה כזאת מצד ישראל, משום רצונן להשאיר לסכסוך הערבי-הישראלי את הציביון הכביכול דתי שלו. כתוצאה מכך, ייתכן שמדינות האיסלאם יתכנסו כדי לדון באמצעים שיהיה עליהן לנקוט בעקבות אחריות חדשה זו שהוטלה עליהן לפתע. ייתכן, אפילו, שירצו להקים כוח משטרתי קטן בהסכמת ישראל, לטיפול בנושאים העלולים לצוץ בהר הבית וכן לצורכי מעקב אחר הנעשה בו באירועים שוטפים. אם כך, לא זו בלבד שלא יהיה כל צורך בחלוקת העיר בגלל המקומות הקדושים לאיסלאם, אלא שבכך גם "ניפטר מעונשו של זה" ונעשה את אחד הצעדים החשובים ביותר לפתרון הסכסוך הסבוך והעדין הזה בסכסוך הערבי-ישראלי. באשר לבעיית האוכלוסייה הערבית הגדולה בעיר: המציאות כיום היא שירושלים כבר מחולקת בין מערבה למזרחה - מבחינת רמת השירותים, איכות החיים, הזדמנויות העבודה, העוני וכו'. הגידול השנתי החזוי של האוכלוסייה היהודית בעיר בין 2000 ל-2020 נאמד ב-1.9%, בעוד שהגידול של האוכלוסייה הערבית באותה תקופה צפוי להיות יותר מכפליים. כיצד אפשר להתגבר על בעיה זו, שתהפוך את ירושלים במרוצת השנים לעיר עם רוב ערבי מוחלט? אפילו אפשרי היה הדבר, איש כמובן לא יעלה על דעתו "לגרש" בהמונים את רוב האוכלוסייה הערבית מהעיר. לכן, יש למשוך אליה ישראלים ועולים ולשמור על תושביה היהודים שלא ינטשו אותה. אם לא יפעלו כך, לא ירחק היום ובירת ישראל תיהפך לעיר שהרוב המוחלט של תושביה יהיו ערבים." הכותב היה שגריר ישראל במצרים