מפלגת הבחירה הדמוקרטית

בעצם העובדה שאנחנו דנים עליהם, מדברים על זה - הפרסום השיג את שלו!!
את הפרסומת למילקי אקסטרא-לארג' אני כבר יכולה לדמיין.... איזה פחד...

אנחנו מכתיבים את העובדה שזה עובד.
אם נחזור שוב להצעת החוק של המפלגה לעניין פרסומות בגין מזון לא בריא לילדים, אני אבחר לומר שדשים בנושא הערכים התזונתיים... ובינתיים... אנחנו נשארים עם ערכים זנותיים.

האמת שבכלל לא ראיתי את הפרסומת המקורית, רק קראתי עליה בבלוג שלך ואחר כך מצאתי כתבה עליה במדורי הברנז'ה באן.אר.ג'י.

והנה - יצרנו "הייפ". :)
--------
"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית יכולה לשנות את העולם. בפועל, זה הדבר היחיד ששינה אותו אי פעם... (מרג

זאת כותרת השער של עיתון רייטינג השבוע, ומתחתיה המשנה:
"עדי הימלבלוי ושירה וילנסקי, הכוכבות הלוהטות של ערוץ הילדים - בראיון לח!"

מיותר לציין כי תמונת השער מציגה את שתי הנשים (הבאמת יפות), בגופיות דקות לבנות ואיפור כבד.

"הכוכבות הלוהטות של ערוץ הילדים"!
שלחו את לחמם על פני המים, ואת ילדיכם לראות טלויזיה.

--------
"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית יכולה לשנות את העולם. בפועל, זה הדבר היחיד ששינה אותו אי פעם... (מרגרט מיד).

אפשר גם אפשר לפרסם, ואפילו בהצלחה, כל מוצר מבלי להשתמש באלמנטים מיניים אבל למה להתאמץ כאשר סקס וכל מה שקשור בו מוכר כל כך טוב ועושה לנו את זה?!
זה כל כך רע לנו ואנחנו לא מבינים את זה.
אני לא שמרנית בכלל ומשתדלת מאוד לשמור על ראש פתוח, אבל, לעיתים נדמה שבסרט הזה, לא שחצינו את הקוים האדומים.... הם פשוט מלכתחילה לא היו שם.
טל, אתה עוסק בפרסום... תן פה מבינתך הנשגבת בתחום...

לא חייבים לעשות פרובוקציה בשביל ליצור שינוי תפיסתי אצל קהל הצרכנים, למשל אורנג' צבעו את המדינה בכיתוב כתום על גבי שחור למשך כמה חודשים והצליחו להחדיר את המוצר.

אבל זה עולה עשרות מיליוני שקלים. לפרטנר יש את זה.

ולחברה עם פחות הון ועם פחות תקציבי פרסום, אין יכולת לעשות את זה, הם יצטרכו לפרסם בפחות מקומות ולמשך זמן קצר יותר וסביר להניח שגם אם נראה את המסר שלהם, נשכח אותו.

אלא אם כן הם יעשו פרובוקציה.

אז המסר יזכר! זהו הנשק שיש למתחרים בעולם מותגי-העל. זה מעניק לנו הצרכנים את היכולת להכיר יותר מוצרים. אז נכון שגם פה בדרך כלל לא מדובר במותגים עצמאיים או משהו שאנחנו באמת צריכים, אלא בצרכים מלאכותיים, אבל זה עדיין משאיר את התחרות במשחק.

ברור שהדוגמא של שטראוס היא לא המקרה. שטראוס-עלית היא סוג של ה"פרוקטר אנד גמבל" הישראלית והיא יכולה להרשות לעצמה לפרסם גם בלי שום פרובוקציה (שימו לב לקמפיין החדש של "דני" עם ג.יפית - בשבילך זה דני, בשבילו סידן - תמים, נוסטלגי, מתוק).

אגב, פרובוקציה לא חייבת להיות קשורה למין, כמובן. הזכרתי פה בבלוג אחר את משרד הפרסום "זרמון גולדמן" שנחשב לגדול הפרובוקטרים. על פי מיטב ידיעתי הם מעולם לא השתמשו בפרסומות שלהם בעירום ואפילו לא בחצי עירום.

וגם להיפך - לא כל דבר שהוא מיני הוא פרובקטיבי, זה כבר קשור לחברה שלנו היום שבה כבר הכל הולך (כמו שאמרת, רחלי: הגבולות מעולם לא היו שם).

אגב יצא לי לראות פירסומת (ישראלית!) מסוף שנות ה-70 לקרם גוף אשר הציגה אישה ערומה לחלוטין, עם חשיפה פרונטלית של פלג גוף עליון (בקיצור - ציצי ופטמות) - שבודאי לא הייתה מתקבלת היום. (ודווקא שם, העירום הוא הרבה יותר מנומק מאשר בפרסומת למעדן חלב עם קצפת).
--------
"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית יכולה לשנות את העולם. בפועל, זה הדבר היחיד ששינה אותו אי פעם... (מרגר

לא כל פרובוקציה צריכה להיות על בסיס אלמנטים מיניים. קל וחומר כאשר מדובר במוצר שעל קהל צרכניו נמנים ילדים ונוער. לא רק עירום הוא פסול לשימוש לצורך כך. גם עירום מרומז, תנוחות שונות שמרמזות, וסוגי הטיזינג למיניהם. כל סוג של התדרדרות בכל תחום שהוא בחיים, התחיל בנקודה מסויימת. אני לא יודעת אם מה שאני דנה בו הוא נקודת התחלה או נקודה מתקדמת בהרבה מכך. אני רק יודעת שלא נוח לי עם זה כאמא לילדים. אני נחרדת נוכח החדשות על ילדים שמתעללים מינית בחבריהם, אני נחרדת נוכח סיפורים מסמרי שיער שאני שומעת על התנהגות לא ראויה של ילדים ובני נוער, אשר מתקשרת ישירות למופקרות שמתחילה... לא יודעת איפה... אני בטוחה שיש עוד הורים שחושבים כמוני. לא יודעת אם מתאים לי שהבן שלי יראה דוגמנית כזו או אחרת דוחפת אצבע למילקי שלה ואז לפה, עד הסוף ומלקקת באיטיות החוצה, תוך שהיא לבושה בלבוש סקסי מינימלי... נכון שזה לא נשמע טוב?
זה נשמע יותר כמו פרסומת לשוקולד למריחה על הגוף שתפיק "ארוס".
הילדים שלנו עוד יתבגרו ויחשפו למין וכל מה שקשור בו אם נרצה ואם לא ואין לי כלל בעיה עם זה. העניין הוא שבגיל מוקדם מידי התובנות שלהם לא בשלות להסיק את המסקנות המתבקשות ואז אנו עדים למעשים מחרידים כמו אלה ששומעים עליהם בחדשות.
אפשר לפרסם, אפשר ליצור סנסציות ופרובוקציות ולמתג מוצרים ולעשות עוד שלל ומגוון "תעלולים" פרסומיים... אבל... בבקשה... תשאירו לנו משהו לפרטיות חדר המיטות... אולי?

קטונתי מלהכריע, אבל מצאתי ציטוט של דיוויד אוגליבי, מי שנחשב בשנות ה-80 לאבי הפרסום המודרני:
"במודעה הראשונה בקריירה שלי הופיעה אשה ערומה. זו הייתה שגיאה, לא משום שהמודעה הייתה "סקסית", אלא משום שלא היתה רלוונטית למוצר - תנור בישול ואפייה.
אבן הבוחן שלפרסומת היא הרלוונטיות שלה. אם תציג חזה של אישה בפרסומת המיועדת למכור תכשיר ניקוי לבית, לא תשיג את מטרתך. באותה מידה אין כל הצדקה להציג נערות מעורטלות בפרסומות למכוניות, כשהן מוטלות על מכסי המנוע. (הערה: יש ג'נאק מייל ידוע המתרוצץ ברשת של מצגת בה מופיעה החידה - האם תצליח היכן מסתתרת המכונית האדומה? בשקופית הבאה מופיעה תמונה של אישה ערומה הרוחצת אוטו אדום... תיאורטית, העירום רק מסיח את דעתו של הלקוח מהמוצר...ט.ח.) לעומת זאת יש סיבה פונקציונלית להציג עירום בפרסומות לתכשירי יופי.
הפרסום משקף את דמותה של החברה, אבל אין הוא משפיע עליה. זו הסיבה שתמצא יותר מין בכתבי-עת וברומבנים מאשר בפרסומות. המילה "לזיין" רווחת בספרות של ימינו, אך אינה מופיעה עדיין בפרסומות. (יש לזכור כי מילים אלו נכתבו בסוף שנות ה-80. לדעתי האישית הפרסום כמכלול משפיע מאוד על פניה של החברה, אך יש כאן מעין תשובה לשאלה של רחלי - האם הגבולות נחצו או שמא לא היו שם? שימו לב למה שכתבתי בתגובה הראשונה, לגבי תוכניות הילדים - ט.ח.)
בעבר היה חוק בלתי כתוב נגד הצגת נשים בפרסומות לסיגריות. רק אחרי שאנשים התרגלו לראות נשים מעשנות בפומבי הוסר טאבו זה. (אגב, היום אסור להראות אנשים מעשנים בכלל בפרסומות. בפרסומת של PallMall הראו שתי דמויות קרטון עשויות מקופסאות הסיגריות בתנוחה מסיונרית, הכחול היה הגבר והאדום האישה מתחת לתמונה הוצג המוצר כשאחת הסיגריות "מתרוממת" מתוך הקופסא הכחולה, כאילו קונטרה לאזהרה על אימפוטנציה -ט.ח.) הייתי הראשון שהציג נשים בפרסומות למשקאות חריפים - שלושים שנים לאחר שהחלו לשתות בפומבי.
לפני זמן לא רב סערה פאריס כולה בשל שורה של פוסטרים שהופיעו על לוחות המודעות. הראשון הציג צעירה לבושה בבקיני שהבטיחה, "ב-2 לספטמבר אסיר את החלק העליון". ב-2 בספטמבר הוצג פוסטר שני - אותה צעירה עצמה ללא חזיה, הפעם הבטיחה ב"4 בספטמבר אסיר את החלק התחתון" פאריס כולה התסקרנה לראות האם הצעירה תקיים את ההבטחה, והיא אכן קיימה והציגה לראווה את גבה ואחוריה המעורטלים. הכוונה הייתה להוכיח כי כרזות הם מדיום טוב לפרסום.
רק פאריסאים מעטים הזדעזעו למראה הפוסטר הזה. למרות זאת, לא הייתי מציע להציג פוסטר כזה בדרום דאקוטה למשל.
אישה איסלמית בפאקיסטן התלוננה לאחרונה כי "נשותינו מנוצלות וממוסחרות בטלויזיה ובעיתונים. הדבר מנוגד לרצונו של אללה ומפר את מסורת הצניעות שהקוראן מטיף לה". המתלונן הציע לאסור על נשים להופיע בפרסומות. בערב- הסעודית אסור להשתמש בתצלום של אשה בפרסום, אולם מותר להתמש בציור שלה, בתנאי שלא יראו בו חלקי גוף חשופים, לרבות מחשוף או זרועות. כאשר הוצג בטלויזיה סרטון פרסומות ובו ילדה קטנה מלקקת את שפתיה לאחר שלגמה משקה קל, נפסל הסרטון והוגדר כתועבה.
כיוון שאנו דנים בנושא הטעם, עלי להודות שאני סולד מסוג הפרסומות המציגות כמרים, נזירים ומלאכים כדמויות מוגכחות. אולי זה משעשע אותך, אך יש לזכור שהוא מזעזע רבים אחרים (בפרסומת למשרד פרסום הראו את האפיפיור משתמש בקונדומט, רב פורס שינקן על לחם ולוחם מוסלמי משתמש בסכין גילוח לזקנו הארוך, על מנת להעביר מסר כי "אנחנו מסוגלים למכור הכל" - ט.ח.)
עם זאת איני מתנגד להומור פורנוגרפי בפרסום. אין בי כל רתיעה מלהציג את הפרס הראשון בתחרות "קליאו" שהוענק לסרטון פרסומת יפאני לסבון שהציג נער קטן נופח אוויר מעכוזו בתוך האמבטיה...
... אם תאמץ את העצות שנתתי לך, אזי תכין היטב את שיעורי הבית שלך, תימנע מוועדות, תלמד ממחקרים, תעקוב אחרי מעשיהם של פירסומאי התגובה הישירה ותתרחק ממין שאינו רלוונטי." (מתוך "הפרסום על-פי אוגליבי").

אז הנה לכם תשובה ממומחה. באופן אישי אני עדיין גורס כי ניתן לקטלג את הפרסומות כפי שמקטלגים תוכניות, ואז הממיר יחסום אותן אם לא הוזנה סיסמא.

יום טוב, ושנה טובה.

--------
"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית יכולה לשנות את העולם. בפועל, זה הדבר היחיד ששינה אותו אי פעם... (מרגר

הפרסומת אולי לא הייתה מתקבלת לקטגוריה שאינה מתאימה לילדים מפאת הצגת תכנים מיניים בוטים, אך לדעתי כל פרסומת לג'אנק פוד אינה מתאימה לילדים - אנחנו צריכים לשלוט במה שהם אוכלים ולא הקופסה, שמפעילה אצלם את כל הפעמונים במוח שאומרים "אני צריך את זה עכשיו".
בכלל, יש לי בעיה גדולה עם פרסום המכוון לילדים, ובעיה הרבה פחות גדולה עם התעסקותם של ילדים בתכנים מיניים (התעסקות שקיימת ממילא מגיל הגן לפחות). השאלה היא האם אנחנו כחברה (או לפחות כהורים) נותנים להם את הכלים המתאימים לטפל בכל מה שקשור באותו דחף ביולוגי טבעי ונורמלי? אני גורס שלא - אך הבעיה במקרה הזה אינה אצל המפרסמים אלא של כולנו ונובעת לדעתי בעיקר ממאות שנים של התייחסות למין כאל דבר מוקצה. ומי שחושב שילדים צריכים לחכות עד גיל 16 כדי להתחיל לחשוב על סקס שינסה לשכנע אותם (הוא לא יצליח, בין היתר כי זה פשוט לא בשליטתם).

אתה קצת קורא תיגר על כל תקופת החביון, לא?

סתם, אני לא מנסה להראות שאני חכם, אין לי מושג בפסיכולוגיה. אתה בטח מבין יותר טוב ממני. אתה לומד תואר שני.

--------
"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית יכולה לשנות את העולם. בפועל, זה הדבר היחיד ששינה אותו אי פעם... (מרגר

אין פה מאווים נסתרים שלי לחזור אחורה בזמן לימים שמרנים כמו לפני דורות אחורה. יחד עם זאת זה יהיה די נאיבי מצידי אם אקבל בעיוורון את הגישה שלך, לפיה, יש בחורות יפות בכל פרסומת, יש סקס בכל מקום ואז מה?
אני כן מסכימה עם אמירתך שההורים לא צריכים להתנער מאחריות לחינוך והקניית ערכים לילדיהם ואין עליהם להטיל אחריות מסוג שכזה על גורמי הפרסום השונים. יש לי, כאמא, חלק בלתי מבוטל בחינוך ילדי ואפילו, כך אני רוצה להאמין, חלק משמעותי. יחד עם זאת, אני לא יכולה להתעלם מן העובדה שילדי חשופים לפרסום במדיות שונות, כל הזמן. הפרסום נמצא שם ולעיתים ביתר אגרסיביות! אם לא בטלויזיה, אז רדיו, מוצרים, שלטים, מדבקות ועוד ועוד ועוד... יש לי שליטה על חלק קטן מאוד ממה שהפרסום יוכל להכניס לילד לראש. אל תשכח שמשרדי הפרסום עומלים קשה שבעתיים בחשיבה יצירתית על איך להכנס לראש של מי שבוחר לא לצפות בטלויזיה, מי שלא מאזין לרדיו ודע לך שכל חזית פרסומית שתחליט לחסום, ישנה דרך לעקוף אותה ולהגיע אילך!!! אתה יכול להיות קהל יעד, קהל קל, קהל קשה, מבוגר, צעיר או אפילו שבוי - ימצאו דרך להגיע אל הראש שלך. אי לכך אסור לי להמעיט בכוחו של הפרסום אם יש לי טענות כאלו ואחרות כלפיו. אני מכירה בכוחו של "האויב" ומנסה למצוא דרכים יצירתיות לנצח אותו. העובדה שסקס מוכר היא כמעט אקסיומה. זה ידוע וברור ולכן למשרדי הפרסום השונים הכי פשוט להשתמש הכלי הזה, ככל שרק יוכלו. לא מדובר ביופי חיצוני של הבחורה אלא על כל יתר ה"קישוטים" שמסביב.
אחזור ואומר שמיניות אינה פסולה בעיני וילדינו עתידים להחשף אליה בשלב זה או אחר בין אם נרצה ובין אם לאו. העניין הוא שבגיל כה רך, הכלים לעשות אנליזה נכונה ולהבין מה בעצם רוצים לפרסם ולבודד את האלמנטים המיניים שעשויים להשפיע לרעה על התפיסה שלהם בנוגע ליחסי "בנים-בנות", הם לא תמיד אינטנסיביים מספיק על מנת לתת מענה הולם.

הדקות החביבות עלי ביממה הן אלה, שבהן אני יושבת בסלון עם קפה, צופה בחדשות והילדים שלי מתרפקים עלי, ממש כמו גורים, מעט לפני שהם נרדמים. לתינוק שלי מלאו שנתיים לא מזמן. הוא ראה את הפרסומת איתי אתמול, כשצפיתי בחדשות. הוא אמר לי: "רחלי, למה אין לה כפית?" (הבן שלי פונה אלי בשם שלי...). מה עונים לו?

את נותנת להם לראות חדשות אבל חושבת שהשאלה הזאת קשה? מה יקרה כשישאלו על מה שיש בחדשות?... או אם היו שואלים אם אפשר מילקי לפני השינה?
הנקודה שלי היא שלילדים תמיד יהיו שאלות קשות ואולי הבעיה היא יותר של ההורים, שמתקשים לענות על שאלות שנתפסות בעיניהם כהרות גורל, אולי משום שהם רוצים להגן ככל הניתן על הילד הרך אבל מתמודדים עם עולם שלא יוותר עליו.
נ.ב. אני אישית לא מאמין שכוחו של הפרסום (גם ה"סמוי") חזק עד כדי כך. אני מאמין שהוא מלווה תהליכים סוציולוגיים עמוקים יותר, והם אלה שמשנים את ההתנהגות של כולנו.

כן! הילדים שלי רואים חדשות ושואלים שאלות (ולא שאלות פשוטות כלל) ומקבלים תשובות ת-מ-י-ד!
כנראה שממש לא העברתי לך נכון את המסר. לא באמת שמתי את הבן שלי בהמתנה עם השאלה שלו, עד שתתקבל תשובתך.
לא יודעת מה איתך, אני חיה בעולם בו הפרסום פעמים רבות מידי חוצה את גבולות הטעם הטוב ולא תמיד, כפרט, יש לי את ההשפעה שהייתי רוצה שתהיה לי.
אני מכירה בעובדה שהפרסום קיים, עובד ושהוא לא יסוג אלא רק ילך וישתכלל וימצא עוד ועוד דרכים לפרסם מוצרים, להגיע לאנשים, ילדים וסביר שגם יעשו זאת בהצלחה.
אני כן שמחה לומר לך שקיבלתי טלפונים רבים ומיילים רבים (עשרות!!!) של אנשים שהזדהו עם התחושה הלא נעימה שיצרה אצלם הפרסומת. אמת, רובם הורים לילדים....
בכפוף לכל זה אני מבקשת לחזור ולציין כי האמירה שלי אינה נגד הפרסומת הזו נקודתית אלא משתמשת בה על מנת לומר: אפשר גם אחרת, ונוכח העובדה שקשה להתעלם מכוחו של הפרסום במיוחד על ילדים, זה יעשה רק טוב אם ניתן לכך את הדעת, ויפה שעה אחת קודם!

ע"פ גלובס הפירסומת של מילקי היא הפירסומת הכי זכירה בזמן האחרון.
(אגב, לא הפרסומת הכי אהובה, אלא הכי זכירה!)

http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000050833&fid=821

--------
"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומעורבים חברתית יכולה לשנות את העולם. בפועל, זה הדבר היחיד ששינה אותו אי פעם... (מרגר