מפלגת הבחירה הדמוקרטית

לילי גלילי, הארץ. 9.12.05
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=655651

ביום רביעי שעבר כינס ח"כ בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים בתל אביב לנציגי התקשורת בשפה הרוסית. נתניהו ניצל את המפגש עם נציגי המגזר שהיה פעם שלו לפתיחת מסע הבחירות שלו לראשות ממשלה. לשאלת כתבת "וסטי", על פגיעתן של הרפורמות הכלכליות שלו בציבור הדובר רוסית, הודה נתניהו שאולי אכן פגע. אבל באותה נשימה הודיע לעיתונאים דוברי רוסית, כי ציבור העולים לא מצביע על פי מניעים חברתיים-כלכליים, אלא על פי מניעים מדיניים-ביטחוניים.

העיתונאים בבית אירופה-ישראל לא אהבו את העמדה הפטרונית וההנחה המכלילה. "נתניהו מדבר בסיסמאות שהיו נכונות לפני עשר שנים", אומרת אולגה בירמן, כתבת ערוץ 9 בשפה הרוסית. "הוא לא מבין שהעלייה השתנתה. אנשים שפעם ראו את מצבם הקשה כגזירת גורל מקשרים היום בין מצבם למדיניות החברתית-הכלכלית. נתניהו ממשיך להתנהג כאילו הציבור הזה אוטומטית בכיס שלו, וזה כבר מזמן לא נכון".

עם זאת, הנחת העבודה של נתניהו אינה לגמרי בלתי נכונה. בפרפראזה על מלות השיר "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק" אפשר לומר, שעכשיו כולם מדברים על צדק, אבל חושבים על ביטחון. לא רק אחרי הפיגוע בנתניה, גם לפניו. זה נכון בנוגע לכלל הציבור, אבל עוד יותר מכך בנוגע לציבור העולים.

זהו הממצא הבולט ביותר של סקר שערך בשבוע שעבר הפרופ' אפרים יער, ראש תוכנית "אוונס" לחקר סכסוכים ויישובם, באוניברסיטת תל אביב. אם בכלל הציבור כ-60% מעריכים שהמניע להצבעה יהיה חברתי-כלכלי, רק 35% מעולי חבר המדינות בסקר מעריכים כי זה יהיה המניע להצבעה. הערכתם של דוברי רוסית שהשתתפו בסקר, כי רוב הציבור יצביע בכל זאת על פי מניע מדיני-ביטחוני, מקנה לאריאל שרון בציבור הזה יתרון גדול בהרבה מבקבוצות אחרות.

65% מן העולים ציינו בסקר את שרון כמועמד המועדף עליהם לראשות הממשלה, לעומת 45% מכלל הציבור, ורק 3% מהם העדיפו את עמיר פרץ, לעומת 20% מכלל הציבור. מצבו של נתניהו טוב אצל עולי חבר המדינות מעט יותר מאשר בציבור הכללי: 16% מן העולים מעדיפים אותו כראש ממשלה, לעומת 10% מכלל הציבור. נתונים אלה קשורים קשר הדוק להגדרה העצמית השונה של העולים: בעוד כ-55% מכלל הציבור הגדירו את עצמם בסקר "סוציאל-דמוקרטים", 48% מעולי חבר המדינות מגדירים את עצמם כבעלי השקפה קפיטליסטית. "סוציאל דמוקרטיה", כשם מפלגתו של לנין, אינה להיט בקהילת הדוברים רוסית.

דפוס הצבעה סובייטי
"נכון שהרוסים נוטים ללחום יותר על האינטרסים של המדינה, אבל בפועל הם מוטרדים מאוד מן העניינים החברתיים והכלכליים"
אדוארד קוזנייצוב, אסיר ציון

פענוח דפוסי ההצבעה של ציבור הדוברים רוסית עשוי להכריע את מערכת הבחירות. מדובר בכ-20 מנדטים. פעם, בשנות התשעים, זה היה פשוט. קהילת העולים, אז חדשה בישראל, הצביעה למי שנראה לה כטובת המדינה. "כך עוצב האדם הסובייטי", אומר אדוארד קוזנייצוב, אסיר ציון הנודע המציין החודש 35 שנה ליום שבו נגזר עליו גזר דין מוות בעוון ניסיון לחטוף מטוס בלנינגרד כדי להימלט לישראל, ומלווה את האמירה בסיפור סמלי: על מעטפות המכתבים הנשלחים לרוסיה נרשמת הכתובת הפוך מן הסדר המקובל במערב: קודם שם המדינה - רוסיה, אחר כך שם העיר, אחר כך הרחוב, ורק בסוף שמו של הנמען. המדינה מעל הכל. "זה נכון שהרוסים נוטים ללחום יותר על 'האינטרסים של המדינה'", אומר קוזנייצוב, "אבל בפועל הם מוטרדים מאוד מן העניינים החברתיים והכלכליים. אני שומע את זה בכל מפגש עם הציבור הזה".

מרינה סולודקין, סגנית שרת הקליטה וראש מטה עולים במפלגתו של שרון, טוענת, מטבע הדברים, ש"ביבי לא מבין את העלייה". היא מסכימה שהמניע המדיני-הביטחוני חשוב לעולים, אבל הוא אינו מתורגם לאידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה. על פני השנים, הציבור הזה נהפך להרבה יותר פרגמטי, היא אומרת. הוא רוצה מדינה עם גבולות, עם לגיטימציה בינלאומית ופחות פיגועים. כפי שאני רואה את זה, יש לרחוב הרוסי שני מועמדים: שרון ואביגדור ליברמן. פרץ מפחיד אותם. אנשים אומרים שהמדיניות שלו תגרור אינפלציה שתשחק להם את שרידי החסכונות".

ח"כ רומן ברונפמן, מ"הבחירה המדוקרטית", רואה את המציאות בצורה מורכבת יותר. להערכתו, הדוברים רוסית יתחלקו בבחירות אלה לארבע קבוצות לא שוות בגודלן: "האג'נדה החברתית תהיה דומיננטית יותר אצל הוותיקים מבין העולים, אלה שנפגעו מהרפורמות הכלכליות. בקרב העולים המסודרים מבחינה חברתית-כלכלית תהיה אג'נדה משולבת, עם דגש מדיני-ביטחוני לפתרון הסכסוך. שילוב של שיקול חברתי עם אידיאולוגיה ימנית כוחנית יביא קולות לליברמן. אבל תהיה גם קבוצה רביעית, חוצה מעמדות, שתתארגן סביב אג'נדה אזרחית, שבבסיסה סוגיות של דת ומדינה. בכל מקרה, כבר אין קבוצה של אג'נדה מדינית-ביטחונית בלבד". ואיפה זה משאיר את פרץ, לדעתו? "עם אפס תמיכה. גם לביבי אין סיכוי".

נאש קונטרול
"אם פרץ ישים דגש על זה שהוא מרוקאי ויקרא לעדות המזרח לתמוך בו בגלל זה, תהיה תגובת נגד ברחוב הרוסי"
דוד שכטר, בעבר יועצו של נתן שרנסקי

אלא שהנושא הכלכלי אינו הסוגיה החברתית היחידה המסתמנת בבחירות האלה. בבחירות 1999 היתה זו "ישראל בעלייה" ששלפה את הקלף העדתי בהתמודדות על ראשות משרד הפנים מול ש"ס. סיסמת הבחירות שלה, "נאש קונטרול", נכנסה לפנתיאון סיסמאות הבחירות.

הזרמים התת-קרקעיים רוחשים גם עכשיו. קבוצה של אינטלקטואלים דוברי רוסית התומכים בליברמן פירסמה גילוי דעת ובו הגדירה את עצמה כ"אליטה האמיתית של ישראל". מנגד, נוספה ללקסיקון הבחירות המלה המרוקאית "דיאלנה" - משלנו, החובקת את פרץ באהבה. במערכת הבחירות הזאת יש יותר מבעבר פונטציאל נפיץ של עדתיות, בעיקר ברחוב הרוסי. אבל פרסומאים וראשי מטות בחירות ראו בזירת העולים, גם בעבר, "פח אשפה" לזריקת רפש עדתי וגזעני, שאותו נמנעו מלהשליך בפומבי ברחוב הכללי.

בבחירות 2001, למשל, קבעה מפלגת העבודה בתעמולה ברוסית, כי "הערבים מצביעים שרון" בעוד "האינטליגנטים מצביעים לברק". בעברית לא היו מעזים לומר את זה. לא רק נתניהו, אלא גם הם צריכים להבין, שציבור העולים מחבר המדינות אינו עוד טרף קל לכל מניפולציה. "אם פרץ ישים דגש על זה שהוא מרוקאי ויקרא לעדות המזרח לתמוך בו בגלל זה, תהיה תגובת נגד ברחוב הרוסי", אומר דוד שכטר, בעבר יועצו של נתן שרנסקי ואחד מהוגי סיסמת הנאש קונטרול.

ב-1998 ניהל שכטר את קמפיין הבחירות של פרץ להסתדרות ברחוב הרוסי. ההתנגדות אליו אז היתה בעיקר פסיווית. ב-2002 הוא הוזמן שוב לייעץ לפרץ בבחירות להסתדרות, אבל באותם ימים המציאות כבר השתנתה לרעתו של פרץ. "אמרתי לו אז, שלרחוב הרוסי יש שני אויבים", מספר שכטר, "אחד יאסר ערפאת, והשני עמיר פרץ. הוא לא האמין. ברחוב הרוסי יש מספיק סיבות לסלוד ממנו בלי הגורם האתני".

ח"כ יורי שטרן מ"ישראל ביתנו" מאמין, ש"אם המזרחים ימשיכו להגדיר את פרץ 'משלנו', תהיה לכך השפעה על ציבורים אחרים, לאו דווקא רוסים. גיגי פרס הוא דוגמה אחת. אני דווקא חושב שהרוסים צריכים לברך על הבחירה שלו. לא רק בגלל האג'נדה החברתית, אלא בגלל שהבחירה שלו ביטאה מיאוס מהאליטה השלטת המסתגרת, שרעה גם לעולים".

קוזנייצוב, אשר חבר לקבוצת האינטלקטואלים תומכי ליברמן, חושש, שהמרכיב העדתי אכן יתפוס מקום במערכת הבחירות. "החברה הסובייטית היתה תמיד די גזענית, בניגוד למדיניות הרשמית המוצהרת", הוא אומר. "עכשיו חלק גדול מסיפורי ההתנכלות של שוטרים לדוברי הרוסית הם סיפורים על שוטרים מרוקאים שמבטאים כך את שנאתם לרוסים. יהיה קל לנגן על רגשות עדתיים".

בינתיים מתמודד פרץ עם מעמדו ברחוב הרוסי בהצלחה מוגבלת. לפני שבוע הוזמן לראיון ארוך בערוץ 9. בחלקו הראשון שטח את משנתו החברתית-הכלכלית. אנשים הקשיבו. בחלקו השני סיפר, איך אחרי גירוש ספרד הלך חלק ממשפחתו למרוקו בעוד חלקה האחר פנה לרוסיה. אנשים גיחכו.