מפלגת הבחירה הדמוקרטית

פעילותו של ח"כ ברונפמן לטובת המגזר הערבי צריכה להיות מחולקת לשני מישורים. המישור האחד הוא פעולות לטובת פלשתינים ברשות הפלשתינית והאחרת היא לטובת תושבי הקהילה הערבית/פלשתינית תושבי ישראל.

במישור הפלשתיני:

עם תחילת הקדנציה, הקים ח"כ ברונפמן, צוות מעקב פרלמנטרי אחר הפרות זכויות אדם בשטחים. לצוות זה הצטרפו 21 חברי כנסת מסיעות יח"ד-הבחירה הדמוקרטית, העבודה, בל"ד, חד"ש-תע"ל, ואף שינוי. במסגרת הצוות נערכו ביקורים חודשים של חברי כנסת בנקודות חיכוך עם בין הצבא לאוכלוסייה הפלשתינית. עבודה רבה נעשתה ונעשית מול גורמי הביטחון על מנת לוודא פגיעה מינימלית במרקם החיים הרגיל של האוכלוסייה ופתרון נקודתי לבעיות שהתעוררו בשטח.

חברי הצוות יצאו למחסומי צה"ל ב 9 בדצמבר 2004, יום הבחירות ליו"ר הרשות הפלשתינית כדי להבטיח מעבר חלק ככל שניתן של אוכלוסייה מקומית ברחבי הגדה כדי שיוכלו לממש זכותם להצביע.

ח"כ ברונפמן ביקר בחודש מרץ 2005 בא-ראם בצפון ירושלים ושמע מן התושבים על החששות הכבדים מתוכניות הקמת גדר ההפרדה. ח"כ ברונפמן ליווה את ההפגנות של פעילי זכויות אדם נגד תוואי גדר ההפרדה והתערב לא פעם על מנת למנוע או לחקור בדיעבד אלימות של כוחות הביטחון נגד המפגינים בלתי חמושים.

ח"כ ברונפמן ערך באמצע יולי סיור בכפר ג'בל מוכבאר במזרח ירושלים, כדי לעמוד מקרוב על הבעיות שתוואי הגדר הנוכחי יגרום לכפר זה.

ח"כ ברונפמן התערב התערבויות אין ספור וכתב מכתבים רבים למשרד הביטחון בנושא מחסומים, אישורי מעבר, מדיניות בידול ועוד וכן על התנהגות לא נאותה של כוחות הביטחון במחסומי צה"ל השונים.

בחודש יוני, פעל ח"כ ברונפמן לאפשר לנערה חולה תושבת אזור בית לחם לטוס דרך נתב"ג כדי למנוע ממנה את האי-נוחות הרבה הכרוכה ביציאה דרך גשר אלנבי. טיפול זה כלל עשרות טלפוניים ולווי ודחיפה צמודים של כל הגורמים הקשורים בהנפקת אישור יציאה. ח"כ ברונפמן קיבל מכתבי תודה מארגון מחסום וואטש בגין פעילותו זו.

ככלל, ח"כ ברונפמן עובד באופן צמוד ביותר עם ארגונים הפועלים בשטח והם: מחסום וואטש, רבנים לזכויות אדם, תעיוש, הועד נגד עינויים והוועד נגד הריסת בתים.

ח"כ ברונפמן ערך סיור לעיתונאים רוסים במחסומים בגדה כדי להכיר להם, בצורה בלתי אמצעית את המציאות הקשה בשטח.

ח"כ ברונפמן הגיש שאילתות רבות בתחום. כך, בנושא מידע לגבי פלשתינים הכלואים בישראל – לשר לביטחון פנים; בנושא מעצר מנהלי של אם לחמישה כאמצעי להפעלת לחץ על בעלה – למשרד הביטחון; החרמת כלי רכב של פלשתינים בשטחים – למשרד הביטחון; אישור עבודה והיטל על עבודת פלשתינים מהשטחים – למשרד התעשייה והמסחר; מחסום בכפר יאסוף – למשרד הביטחון; נוהל תפיסת בתים בשטחים – למשרד הביטחון.

במישור הפנים ישראלי פעל ח"כ ברונפמן כדקמן:

- ח"כ ברונפמן הגיש בג"צ נגד המדינה יחד עם ח"כ זהבה גלאון ועם ארגונים ציבוריים נוספים נגד חוק האזרחות בטענה שמדובר בחוק גזעני שפוגע פגיעה בלתי סבירה בעקרון איחוד משפחות ובזכויות של תושבי המדינה הערבים.

- הוביל, יחד עם חברי הכנסת של הסיעה, מאבק נגד תוכניות להריסת בתים בכפר סילואן. במסגרת המאבק נפגש ח"כ ברונפמן עם מר אורי שיטרית, מהנדס עיריית ירושלים כדי לשמוע מקרוב על התוכנית ולבחון אפשרויות אחרות.

- התערב בפעולת ההריסה האלימה של בית של משפחה ערבית בחיפה, באזור הצ'ק-פוינט. ברונפמן סבר כי על העירייה היה למצות ראית את ערוצי ההידברות עם התושבים ולא לפעול בכוחניות. ח"כ ברונפמן קרא בעקבות המקרה להתפטרותו של ראש עיריית חיפה.

- ח"כ ברונפמן שיגר לשרת החינוך בקשה לפתיחת בית הספר הדו-לשוני בוואדי ערה.

- ח"כ ברונפמן ערך שני שני ביקורים בסח'נין. האחד אצל ראש העיר ללימוד בעיות העירייה. לאחר הפגישה ערך ח"כ ברונפמן פגישה עם יו"ר ועדת הגבולות, הדר' ביגר, שבחנה דרכים לאפשר התפתחות העיר סחנין שנכון להיום מכותרת מכל צדדיה. כמו כן פנה ח"כ ברונפמן למשרד ראש הממשלה בבקשה למצוא את המקורות התקציביים לבניית אצטדיון בעיר. הביקור השני בסח'נין היה לאיגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה שם הוא ערך פגישה עם הנהלת האיגוד וכן סיור במקום.

- ח"כ ברונפמן הגיש בקשות לשר התמ"ת, הממונה על רשות השידור וכן לשרת התקשורת לייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית במועצת רשות השידור ובמועצה לשידורי טלוויזיה ולווין.

- בחודש אפריל השתתף ח"כ ברונפמן בכנס בבריסל של האיחוד האירופי ונשא הרצאה על מצבם של ערביי ישראל.

- הוגשו שאילתות בנושא הריסות בתים בכפר קאסם, תחבורה ציבורית במגזר הערבי, הגדרת הכפר מזרעה כישוב קו עימות; העברת כספים לכפר מר'ר; חקירת כוחות ביטחון שלקחו חלק בפרעות בכפר מר'ר; שילוב ערבים בשידורי טלוויזיה בישראל.