מפלגת הבחירה הדמוקרטית

התייחסותו המעט היסטרית של נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה) מר רוני קוברסקי, להצעת החוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת המכוונת לקטינים), מעידה עשרות מונים על כך כי הצעת החוק שגיבשתי יחד עם נציבות הדורות הבאים של הכנסת, פורום של מנהלי קופות החולים וחברת הכנסת יולי תמיר כנראה הוא בדיוק החוק הנדרש.

מדובר בהצעת חוק שתאסור לפרסם מזון שבהגדרתו אינו בריא, לפני השעה תשע בלילה (השעה המשוערת שבה ילדים הולכים לישון). כמו כן אוסרת ההצעה שימוש בסלבריטאים, דמויות מצוירות או צעצועים ושאר גימיקים כדי למכור מזון לא בריא.  בשונה מטענותיו של מר קוברסקי, על פי הידוע לי הצעה זו היא דווקא מהמתקדמות בעולם והולכת אחרי מודל אירי שעבר לא מזמן. 

כאשר הערכות השוק מדברות על תקציב פרסום של החברה המרכזית למשקאות כעומדת על סביבות 40 מיליון ₪ לשנה קשה לקבל את ההיתממות של מר קוברסקי בצורה רצינית.  מה מבקש מר קוברובסקי מאיתנו להאמין, שהוא מוציא את הסכום הזה על משהו שלא עובד?? שהוא מוציא את הסכום הדמיוני הזה ואומר לנו שקוקה קולה הוא המשקה הכי קול בעולם אזי המסר בעצם לא עובד? שאנשים לא קונים קולה כדי להיות קולים? או שבעצם, מה שהוא אומר הוא שהמשקה הוא ממילא "קול" והוא רק עוזר לצרכנים, בעזרת תקציבי אדיר זה, להביא את המידע לידיעת הציבור.  פילנטרופ שכמותו.

הטענה כי לצרכני המזון יש את כל המידע לגבי כל מוצר היא במקרה הטוב נכונה באופן תאורתי (כך לדוגמה אף אחד לא ממש יודע מה יש בקוקה קולה) אבל טענה זו אינה מחזיקה מים במציאות הצרכנית המודרנית שבה חברות כדוגמת חברת המשקאות המרכזית משכירות את שירותיהם של חברות פרסום גדולות שיעזרו במכירה של מוצרים שהצורך בהם והערך התזונתי שלהם לא קיים בכלל ובכל זאת הם נמכרים בכמויות אדירות לשמחת היצרנים. 

חשוב לדעת. מחקרים קובעים שילידים אינם יודעים להבדיל בין מציאות טלוויזיונית (כדוגמת תוכניות חינוכיות ואחרות) לבין פרסום. הילד באמת חושב שאם הוא יאכל דגני בוקר מכוסים בשכבה עבה של סוכר הוא יהיה חזק כמו שנמר המצויר מנסה לומר לו או שאם הוא יאכל חטיף שוקולד עם אגוזים הוא יהיה סקסי או שאם ישתה כוס קולה הוא יהיה מקובל. 

הצעת החוק האמורה אינה ריאקציונרית. היא רגולטורית. הצעת החוק באה לאור העובדה שמדובר במגפת השמנה של ממש. היא גם באה, באופן נדיר אולי בפוליטיקה הישראלית, כהקדם תרופה למכה, שהיא עלות אסטרונומית לקופה הציבורית בכלל ולמערכת הבריאות בפרט.  מדובר בחוק שיגן על בריאות ילדינו וכן יחסוך לקופה הציבורית מיליונים רבים.  מדובר ברגולציה שתגן על ילדינו מחשיפה חסרת גבולות לפרסום. אפשר ואולי אף צריך לפרסם עגבניות, גזר, סלט ומים מינרלים לילדים. גם לחם מחיטה מלאה או חלב או כל דבר אחר שהוא גם מזין וגם בריא.  מדינה אחראית עם מחוקקים אחראים צריכים למנוע פרסום מזון משמין ולא בריא למי שמושפעים בצורה הרבה ביותר מפרסום כזה – קרי, ילדינו.