מפלגת הבחירה הדמוקרטית

בעקבות דיון ארוך עם כלכלן שמייעץ לח"כ ברונפמן הוחלט לפנות לשר האוצר החדש, אהוד אולמרט, בבקשה לעכב את הפרטת בנק לאומי. המכתב מפרט מסכת עובדות בעייתית הקשורה להפרטת הבנק האחרונה שהאוצר הפריט, בנק דיסקונט. לכשתתקבל תגובה של החשב הכללי באוצר, היא תפורסם כאן.

דחוף ביותר

לכבוד

ח"כ אהוד אולמרט
שר האוצר
בפקס: 02-5635769

מכובדי שלום רב,

הנדון: הפרטת חברות ממשלתיות בישראל

אתה ואנשי משרדך בוודאי יודעים כי בבנקים הגדולים ובחברות הגדולות בעולם, וביניהם Bank of America, Citigroup, General Electric ועוד רבים רבים אחרים, אין בעלי שליטה או גופים או אנשים המחזיקים בגרעיני שליטה. אני מזמין אותך לבקש מפקידי משרדך לחפש באינטרנט את רשימת בעלי המניות של חברות אלו וללמוד כי אין אף גוף המחזיק ביותר מאחוזים בודדים ממניות חברות אלו.

 חברות נשלטות על ידי בעלי מניות ואין כל צורך כי אותן חברות יישלטו על ידי מחזיקי גרעיני שליטה. אלפי חברות בעולם הנסחרות בבורסה מנוהלות על ידי דיקרטוריון ונשלטות על ידי בעלי מניות שיכולים, כולם או קצתם, להגיע לאסיפות כלליות, לדרוש כינוס של אסיפות שלא מן המנין ולהשפיע על דרך ניהול החברה שהם בעלי מניותיה.

על ידי הנפקת מניות בבורסה ב IPO או, לחילופין, על ידי חלוקת מניות לכל אזרחי המדינה (רעיון עליו הרהר קודמך בתפקיד בקשר עם הפרטת בנק לאומי לישראל) מתקבל המחיר האמיתי ביותר והצודק ביותר עבור נכסים שהם, בסופו של דבר, שייכים לאזרחי המדינה. במקום זאת בוחר משרד האוצר למכור חברות ממשלתיות לקבוצה מצומצמת של בעלי הון ההולכים ומשתלטים על מה שהיו פעם נכסי ציבור מבלי שהציבור זוכה זכייה של ממש מהפרטה זו.

יתרון חשוב נוסף בהנפקה לבורסה או בחלוקת מניות היא עניין השקיפות. שקיפות של פעולות הממשלה בכספי ובנכסי הציבור חשובה ביותר לאזרחים ומחזקת את אמון הציבור בממשל. בניסיוני לתאר את עסקת הפרטת בנק דיסקונט אין כל ספק כי לרוב המוחלט של האזרחים מן השורה אין, ולא יכול להיות, מושג מה התבצע, בצורה כה שערורייתית, עם נכס ציבורי זה עובדה שפוגעת באמון הציבור בממשלה שמאבדת לגיטימיות מבחינתו.

עוד יתרון שצריך לציין והוא בוודאי שלא יפתיע את פקידי משרדך הוא העובדה שהאוצר שואף תמיד להגביר את נזילות הבורסה. משמעות שאיפה זו הינה שצריך לעודד כמה שיותר מניות סחירות בבורסה. כאשר האוצר מוכר גרעיני שליטה גדולים, בלתי סחירים, נפגעת הנזילות בבורסה עקב העובדה שפחות מניות יכולות להיסחר ב"שוק החופשי".

כדוגמה שלילית להתנהלות המשרד אפשר לקחת את פרשת מכירת גרעין השליטה בבנק דיסקונט לקבוצת ברונפמן-שראן. בעסקה זו, בתמורה למכירת 26% מהבנק שילמה הקבוצה סכום של 1.3 מיליארד ₪ כאשר 300 מיליון ₪ מתוכם היו הלוואה ממשלתית.  הקבוצה קיבלה בנוסף, אופציה לרכישת 25% מהמניות לתקופה של שלוש שנים בסכום של 1.25 מיליארד ₪.  לסיכום ביניים, ניתן לומר כי הקבוצה רכשה רבע מהבנק השלישי בגודלו בישראל וכן אופציה לרכישת רבע נוסף בתמורה לסכום של מיליארד ₪.

כעת אנתח את הבעייתיות הקשה שבעסקה זו.

1. כפי שאתה בוודאי יודע, לאופציה יש ערך! על פי בדיקה שטחית שערכתי, שווי האופציה שניתנה לקבוצה עומד בערך על 500-600 מיליון ₪. כך שבנוסף למחיר נכסי הבנק, הייתה הקבוצה צריכה לשלם גם על האופציה עצמה.
2. לבנק דיסקונט מספר נכסים אטרקטיביים ביותר:
   1. בנק דיסקונט אוף ניו-יורק (IDBNY) המצוי בבעלות מלאה של בנק דיסקונט, רשם רווח שנתי בשנה החולפת של 50$ מיליון ארה"ב.  מבדיקות של מכירות של בנקים בסדר גודל דומה בארה"ב עולה כי הערכת שווי בנק כזה (PE – Price Earnings Ratio) נעשית, ביד גסה, על פי מכפיל 15. לפיכך, שווי IDBNY צריך להיות מחושב, שוב באופן גס, סביב מחיר של 750$ מיליון ארה"ב.
   2. בנק דיסקונט מחזיק  ב 15.9% מ"חברת הראל השקעות בביטוח בע"מ" הנסחרת בבורסה בשווי שוק של 4.6 מיליארד ₪.  אחזת דיסקונט בחברה עומד, לפיכך, על בערך 728 מיליון ₪.
   3. נכס נוסף ובלתי מבוטל הוא 26% מהבנק הבינ-לאומי הראשון. נכון לכתיבת שורות אלו הבנק נסחר בשווי שוק של 4.1 מיליארד ₪. אחזקת דיסקונט בחברה, אם כן, עומד על קצת יותר ממיליארד ₪.
   4. על פי עיתון הארץ של היום הערך של אילנות דיסקונט מוערך על פי שווי של 510 מיליון ₪. השווי של דיסקונט קופות גמל מוערך במחיר דומה.

מחישוב פשוט וחלקי ביותר עולה התמונה הבאה:

• שווי האופציה ≈ 500 מיליון ₪
• שווי של רבע מ IDBNY ≈ 873.75 מיליון ₪.
• שווי של רבע מאחזקות דיסקונט בחברת הראל השקעות בביטוח ≈ 182 מיליון ₪.
• שווי של רבע מאחזקות דיסקונט בבנק הבינ"ל הראשון ≈ 250 מיליון ₪.
• שווי של רבע מאחזקות דיסקונט באילנות דיסקונט (55% בזמן העסקה האמורה) ≈ 70 מיליון ₪.
• שווי של רבע מאחזקות דיסקונט בניהול קופות גמל ≈ 127.5 מיליון ₪.

סה"כ למעלה משני מיליארד ₪ של נכסים. משמעות סכום זה היא שאת הבנק עצמו וחלק לא מבוטל של נכסיו קיבלה הקבוצה בחינם!!!!!!! מעניין בהקשר זה לצטט את דברי, דר' ירון זליכה, החשב הכללי, שאמר לכתב ידיעות אחרונות, גד ליאור, אתמול בהקשר של מאבק עובדי בנק לאומי: "אני מתעקש ...לעמוד על כך, כאחראי על הקופה הציבורית, לא לחלק הטבות למי שאינו זכאי להן..." (הדגש אינו במקור – ר.ב) אשמח מאד ללמוד מאיזה סיבה סבור החשב שלקבוצת ברונפמן-שראן הגיעו ההטבות המפליגות כפי שעולות כאן.

כעת אנו קרבים למכירתו של בנק לאומי.  כחבר כנסת וכאזרח אני דורש ממך להורות על עצירת המכרז ולערוך חשיבה מחדש של גישת מכירת גרעיני שליטה.  למרות שמתברר שקשה מאד למשרדך להבין את העיקרון של הצפת חברות ממשלתיות בבורסה ועמידה מהצד בזמן שהשוק החופשי עושה את פעולתו בסחר במניות החברות המופרטות, בטוחני כי דווקא אתה תוכל לראות את ההגיון בצעד כזה. לחלופין, אני קורא למסור את מניות בנק לאומי לאזרחי המדינה ושוב לאפשר לשוק החופשי לפעול את פעולתו. שתי אפשרויות אלו הנן האפשרויות הנכונות במציאות החברתית הישראלית. חלוקה לכלל ציבור האזרחים של מניות בנק לאומי הם הטבה נכונה וצודקת שיכולה להיטיב בצורה ישירה את מצב כל אזרחי המדינה בצורה שווה. מכירה בדרך של IPO בבורסה היא שיטה פחות שוויונית מהראשונה אך גם לה יתרונות רבים על פני מכירת גרעין שליטה. בכל מקרה, אסור להיחפז עם מכירת בנק לאומי שהוא נכס ציבורי ויש לדחות את המכרז עד לבדיקת הנתונים אותם אני מעלה במכתבי זה לגבי מכירת דיסקונט תוך ווידוא כי מקרה זה לא יישנה.

אני מצפה להתייחסותך בהקדם האפשרי.

בכבוד רב,

דר' רומן ברונפמן
חבר כנסת

העתק: 
השופט מיכה לינדנשטראוס – מבקר המדינה
ח"כ יעקב ליצמן – יו"ר ועדת הכספים של הכנסת
חברי ועדת הכספים של הכנסת
דר' ירון זליכה – החשב הכללי של האוצר