הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (תיקון - אחזקת סם מסוג קנביס)

התמונה של המפלגה
נכתב על ידי המפלגה ביום 25 נובמבר, 2005 - 02:55.

הצעת חוק של חבר הכנסת רומן ברונפמן

פקודת הסמים המסוכנים (תיקון - אחזקת סם מסוג קנביס), התשס"ה - 2005

בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, יבוא: "על אף האמור בסעיף 7(ג) לפקודה, אדם שהחזיק בסם מסוג קנביס או השתמש בו לצריכתו העצמית לא יינקטו נגדו הליכים פליליים מכל סוג שהוא ולא יפתח כנגדו תיק פלילי."

1.

הוספת סעיף 7(ד)

בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, בתוספת השנייה, בטור שעניינו כמות, בכל מקום שכתוב "15 גרם" יבוא "50 גרם".

2

תיקון התוספת השניה

דברי הסבר

הקנביס הינו הסם האסור הנפוץ ביותר בעולם ובישראל. זהו סם, שבהשוואה לשני הסמים החוקיים (אלכוהול וטבק) הנזק שלו קטן יחסית הן לחברה והן ליחידים. מידת ההתמכרות אליו דומה להתמכרות לקפה ונמוכה  באופן משמעותי מהתמכרות לאלכוהול או סיגריות (שני סמים חוקיים ההורגים יותר מכל שאר הסמים האסורים גם יחד).

 מדינות כדוגמת קנדה, אנגליה, בלגיה, הולנד ואחרות שינו או בנמצאות בתהליכי שינוי של מדיניות הסמים שלהן כך ששימוש אישי בסם מסוג קנביס אינו גורר סנקציות פליליות מכל סוג. על כן, מוצע לבטל את עבירת השימוש בקנביס.  משטרת ישראל תוכל להפנות את המשאבים הרבים שהיא מפנה למאבק בשימוש בקנביס לעבירות שהנזק החברתי בגינן עולה על השימוש הזה בהרבה.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות ניסו להשוות בין הסכנות הבריאותיות שבשימוש בסמים החוקיים והלא חוקיים הנפוצים ביותר. שני מחקרים זכו לתשומת לב מיוחדת: דו"ח שהוצא בהנחיית משרד הבריאות הצרפתי המכונה  "דו"ח רוק" (רוק  1998), ומחקר שהוכן ע"י ארגון הבריאות העולמי (האל 1999). תשומת לב רבה ניתנה לתלות/התמכרות שנגרמה משימוש בסמים אלו. המסקנות העיקריות של מחקרים אלו מתומצתות בטבלה 1 ו 2:

טבלה 1 : השוואה בין רמות הסיכון משימוש בסמים שונים (הותאם לפי רוק 1998).

טבק

קנביס

Benzodiazepines

אלכוהול

קוקאין

Opiates

 

****

**

***

*****

**

*****

תלות גופנית

*****

**

****

*****

****

*****

תלות פסיכולוגית

 

 

 

****

****

**

פגיעה בעצבים

*****

 

 

 

 

 

 

(סרטן)

*

*

****

****

****

 

(לא בטיפול רפואי)

רעילות כוללת

 

 

 

 

 

 

**

**

****

*****

*****

סכנות חברתיות

= לא משפיע, * = השפעה חלשה מאד, ** = השפעה חלשה, *** = השפעה מתונה, **** = השפעה חזקה, ***** = השפעה חזקה מאד

  טבלה 2 : השוואה בין ההשפעות הבריאותיות השונות משימוש כבד בתרכובת הנפוצה המזיקה ביותר של כל חומר (לפי האל 1999):

הרואין

טבק

אלכוהול

מריחואנה

 

*

 

**

*

תאונות דרכים ותאונות אחרות

 

 

**

 

אלימות והתאבדות

**

 

*

 

מוות ממנת יתר

**

 

*

 

HIV וזיהומים בכבד

 

 

**

 

Cirrhosis של הכבד

 

**

*

 

מחלות לב

 

**

 

*

מחלות בדרכי הנשימה

 

**

*

*

סרטן

 

 

**

*

מחלות נפש

**

**

**

**

תלות/התמכרות

*

*

**

*

השפעה מתמשכת על העובר

* = השפעה פחות נפוצה או פחות מבוססת, ** = השפעה משמעותית

שני הדו"חות  הסיקו ששימוש כבד בקנביס גורם פחות נזק מאשר שימוש כבד בסמים החוקיים והלא חוקיים הנפוצים האחרים.  תשומת לב מיוחדת ניתנה לשאלה של תלות ושימוש לרעה (abuse). האל (1999) הגיע למסקנה שכל הסמים שהוא בדק יכולים לגרום לתלות. הסכנות העיקריות לבריאותם של המשתמשים באופן בלעדי בקנביס חלות רק על המשתמשים באופן קבוע על בסיס יומיומי ולמשך מספר שנים. סכנות אלו כוללות את האפשרות לפתח תסמונת של תלות, ברונכיטיס כרונית, ומעורבות בתאונות דרכים אם המשתמש נוהג תחת השפעה חמורה של הסם, דבר שיכול לקרות גם למי שמשתמש מדי פעם.  באשר לתלות, האל הסיק ש :

 "מחקרים אמריקאים מסוף שנות ה 70 ותחילת שנות ה 80 הגדירו את השימוש והתלות בקנביס בדרכים שונות. מחקרים אלו העריכו  שבין 10 ל 20 אחוז מאלו שאי פעם השתמשו בקנביס ובין 33 ל 50 אחוז מאלו שיש להם היסטוריה של שימוש יומיומי בקנביס הראו תסמונת של תלות בקנביס (ראה האל, סולווויג' ולמון,  1994). הערכה טובה ועדכנית יותר של הסיכון לעמוד בקריטריונים של ה DSM-R.III לתלות בקנביס התקבלה מנתונים שנאספו ע"י ה “National Comorbidity Study” (אנת'וני, וורנר וקסלר, 1994). לפי נתונים אלו, 9% מהמשתמשים הקבועים בקנביס ענו על הקריטריונים של ה DSM-R-III לתלות בשלב כלשהו בחייהם, לעומת 32% ממשתמשי הטבק, 23% ממשתמשי ה Opiates ו 15% ממשתמשי האלכוהול" (האל 1999).

מומחה ידוע להתמכרויות, ג'ק הנינגפלד, נתבקש ע"י הניו יורק טיימס לדרג את התכונות הממכרות של סמים נפוצים והוא קבע את הדירוג הבא לפי חמישה מדדים כלליים של הפוטנציאל לשימוש לרעה (abuse).

השוואת תכונות ממכרות של סמים נפוצים

(ציון גבוה מעיד על השפעה חמורה יותר)

שכרות

Reinforcement

Tolerance

תופעות לוואי מגמילה מסמים

תלות בסמים

 

2

3

5

4

6

ניקוטין

5

5

6

5

5

הרואין

4

6

3

3

4

קוקאין

6

4

4

6

3

אלכוהול

1

1

2

2

2

קופאין

3

2

1

1

1

מריחואנה

תופעות לוואי מגמילה מסמים : קיומם וחומרתם של סימפטומים טיפוסיים מגמילה מסמים.

 Reinforcement: מידת יכולתו של החומר, על פי בדיקות בבני אדם ובחיות, לגרום למשתמש ליטול אותו פעם אחר פעם ולהעדיף אותו על פני חומרים אחרים.

Tolerance: כמות החומר הנדרשת על מנת לספק את התאווה ההולכת וגדלה לחומר, והרמה בה הצורך בסם מתייצב בסופו של דבר.

תלות : קושי המשתמש להיגמל, מהירות החזרה לשימוש בסם, אחוז האנשים שבסופו של דבר מפתחים תלות בסם,  הדירוג שהמשתמשים עצמם נותנים לצורך שלהם בחומר והכמות שיצרכו על אף ההוכחות לכך שהוא גורם נזק.

שכרות: למרות שבד"כ רמת השכרות אינה נחשבת כשלעצמה קנה מידה להערכת התמכרות, היא כן קשורה לרמת ההתמכרות ומגבירה את הנזק האישי והחברתי שעשוי להיגרם משימוש בחומר.

הערכה זו תואמת לדעות  שצוינו לעיל שמריחואנה מדורגת נמוך בכל מדדי הפוטנציאל להתמכרות לעומת סמים נפוצים אחרים.

לפי מחקר "נטל המחלות העולמי" שנערך בחסות ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי, מספר מקרי המוות והנכות הנגרמים כתוצאה משימוש באלכוהול גדול ממספר המקרים שנגרמים כתוצאה משימוש בטבק. לפי מחקר זה, השפעתה הבריאותית העולמית של צריכת אלכוהול היא באותה רמה של קיום יחסי מין לא מוגנים וגבוהה משימוש בטבק מבחינת מספר השנים שאדם מאבד מחייו מפאת מוות או נכות. בנוסף למחלות כרוניות שעלולות להשפיע על שתיינים אחרי שנים רבות של שתייה כבדה, האלכוהול גורם לתוצאות טראומטיות אשר הורגות או גורמות לנכות בגיל צעיר יחסית והתוצאה היא איבוד של שנות חיים רבות בעקבות מוות או נכות.