חינוך

מבוא

מערכת חינוך בריאה ומתפקדת היא התשתית המרכזית ביצירת חברה דמוקרטית מתוקנת וכלכלה מפותחת ושוויונית. יש לשאוף לעיצוב מערכת חינוך המסוגלת מחד לפתח ידע וכישורים ברמות הגבוהות ביותר, ומאידך לתרום לפיתוחו של הישראלי העתידי מההיבט הערכי, התרבותי והמוסרי. על בית הספר להוביל את החברה לכיוונים וליעדים אותם היינו רוצים לראות כמאפייני פני החברה – כיבוד הזולת, שוויון הזדמנויות, סולידריות, איכות ומצוינות. המשימה הראשונה של העומדים בראש מערכת החינוך היא לדאוג להשוואת תשומות בבתי הספר בקרב כל המגזרים בארץ, זאת לאור עיוות וחוסר שוויון מתמשך.

תשומות רבות להכשרתו של האדם המודרני – ובהן החינוך הוא פן מרכזי אך לא בלעדי. מסיבות רבות ישנה שחיקה מתמדת ביעילות מערכות חינוך בפן התשומתי שלהן ובתרומתן להכשרת הדור הצעיר: הן מתחרות בתשומות אחרות רבות השפעה ובהן טלביזיה, מחשבים ואינטרנט, סרטים, רדיו ועוד – מרביתן פרי המהפכה הטכנולוגית של מחצית המאה האחרונה. מידת ההשתתפות של ילדים ובני נוער במסגרות המונחות ע''י אותן טכנולוגיות נמצאת בסימן עליה מתמדת. במקביל, ישנו פיחות הולך וגובר בעוצמה היחסית של תשומות הניתנות במסגרות הבית ספריות המוכרות. בעידן בו נדרשים ממורים כישורים מצוינים כמחנכים ישנם סימנים מדאיגים לפיחות בטיב ההוראה הניתנת במוסדות החינוך. השבחת מערכת החינוך לא תצלח מבלי שיפור דרסטי במעמד המורים, ובהיעדר תפיסה השמה לה למטרה עליונה טיפוח כוח ההוראה בבתי הספר וחיזוקה. זאת מתוך תפיסה שישנו קשר ישיר בין שיפור מעמד ותנאי השכר של המורה לבין כוח הוראה מקצועי ומיומן לבין שיפור באקלים הבית ספרי ובתפוקות התלמידים, ויש לממשו.

בתי הספר אינם רק מבנים אליהם נכנסים ילדים ובני נוער על מנת לרכוש ידע ומיומנויות שנקבעו ע''י רשות ממלכתית ב"תכנית הלימודים" ואשר רכישתם (והיציאה מהמוסד) נמדדדת באמצעות מערכת מבחנים ומאושרת ע''י מערכת תעודות. בתי הספר הנם כור הכשרה הפועלים ליד – ורצוי בתאום – עם מסגרות הכשרה נוספות לרבות משפחות, קהילות וסביבות, הם סביבות מחנכות, מכשירות ומעצבות.
 

1. אכיפת חוקי החינוך

מעט חוקים יחסית מנחים את העשייה החינוכית בישראל, אך המעט הקיים מאופיין באי-אכיפה ובהעדר דיון ציבורי מעמיק. משרד החינוך מרבה להחליט ומשתדל לכפות החלטות הנוגעות למערכת מבלי שהוא פותח שיח ציבורי שקוף.

• יש לעגן בחקיקה מדיניות חינוכית עקרונית תוך עידוד הדיון הציבורי. בהמשך לכך, יש להקים ולחזק את המועצה הציבורית העליונה לחינוך שאמורה לפעול ליד משרד החינוך.
• יש לאכוף חוק חינוך חובה חינם שלא נאכף שכן הורי תלמידים בכל רמות החינוך נדרשים לתשלומים שונים. חינוך חובה חייב להינתן בחינם ולכלול ב"חינם" גם את הכלים הדרושים ללומד על מנת להנות מההוראה, לרבות ספרי וכלי לימוד והשתתפות בכל פעילות שהיא חלק מהתכנית החינוכית של ביה''ס. יש לקבוע במדויק ובחוק את תחולת "סל החינוך הכולל" ולדאוג לאכיפתו.
• יום לימודים ארוך אינו מיושם. מומלץ להמירו בחוק יום חינוך – יום מלא שבו תקוימנה פעילויות הוראתיות קונבנציונליות על-פי תכנית לימודים, פעילויות פרטניות כנדרש (לדוגמה, חונכות, הכנת שעורים מודרכת, פעיולויות סיוע למיניהן, וכיו''ב), פעילויות לטיפוח תרבות הגוף, ופעילויות חוץ-קוריקולריות נוספות בהיקפים שייקבעו.
• יש ליישם את הסעיף בחוק חינוך ממלכתי המקנה להורים סמכויות בקביעת חלק מתכני הלימוד. ישנה משמעות רבה יותר לקביעה זו במסגרת המוצעת של יום חינוך ויש להעמיד את האמצעים הנדרשים לאכיפת החוק הקיים באופן שוויוני. שיתוף הורים אינו רק ערך חשוב כשלעצמו – הוא מהווה גם מסד חינוכי ופדגוגי בעל חשיבות רבה מאד. 

2. ארגון מערכת החינוך

• בתי''ס ייתפשו כ"קהילות לומדות" וינווטו במשותף ע''י קהילות וגופי חינוך רשמיים ממלכתיים ולוקליים כאשר ייקבע במפורש מה תהיינה התשומות הכלליות והקהילתיות הפרטניות. על בתי הספר להיות אוטונומיים יותר ממעמדם כיום במסגרת ממלכתית ובתנאי שתקויים שקיפות מלאה באופן קבלת ומימוש החלטות ופעולות. באופן זה ייושם רעיון הביזור במערכת החינוך וכל קהילה תוכל לבטא את עצמה בניהול ובתיפקוד השוטף של המוסד החינוכי. יש לתכנן בקפידה את המבנה ודרכי ההפעלה של המוסד החינוכי – קהילת החינוך – במתכונת זו.
• ביזור סמכויות חייב להיות מלווה במתן סמכויות אמת ובהעברת תקציבים שיוויונית למוסד. הדבר גם ידרוש תכנון ואכיפה של דרכי בקרה וביקורת הולמים. בהקשר זה, יש להקפיד על שקיפות מתמדת בפעילות מערכת החינוך למרכיביו.
• תקצוב מוסדות החינוך ייקבע לפי משתתף (ועדת שושני) תוך מתן תקצוב הולם לפי מאפייני הלומדים (העדפה מתקנת). התקצוב יהיה דיפרנציאלי וייקח בחשבון את מצבם הסוציו-כלכלי של המקום (הקהילה, רשות מקומית) והלומדים (ומשפחותיהם).

 3. המחנכים

הכשרת הדור הצעיר היא המשימה הקשה והחשובה ביותר במדינת ישראל של היום. לדמותם של המורים העומדים בכיתה יש השפעה מכרעת על היכולת להצליח במשימה זו.

• מוצע להשתית את פעילויות ההוראה בבתיה''ס על ארבע קבוצות של מחנכים, כדלהלן:

1. מורים בעלי הכשרה והרשאה כמקובל כיום.
2. מורים/מחנכים מתנדבים מקרב קבוצות גימלאים ובעלי מקצוע, כאשר ינתנו הכשרה ולווי מתאימים והקצאה של תקנים מיוחדים לצורך הפעלת תכנית זו לכל מוסד.
3. מורים סטודנטים אשר יתוגמלו ע'יי הפחתות בשכר הלימוד ושכר ידוע תמורת סיוע ו/או הוראה בבתיה''ס, כל זאת ע''פ תקן שיוקצה לכל מוסד ולאחר שיוכשרו לתפקידיהם.
4. מורים/מסייעים/חונכים מקרב תלמידים בכיתות גבוהות – מובנה אל תוך התכנית החינוכית של כל מוסד.

• יש לבחון באופן מקיף את הכשרת המורה בישראל ולתכננה כך שיהיו דגשים חדשים על חינוך (בנוסף ובמקביל להוראה ודרכי הוראה). בחינה זו חייבת להתייחס לנקודות הבאות:

1. המוסדות להכשרת מורים יועברו לפיקוח אקדמי של המועצה להשכלה גבוהה ולתיקצוב של ות"ת.
2. מסלול הכשרת המורה יכלול תואר ראשון באוניברסיטה או במכללה והכשרה נוספת לאחר סיום התואר הראשון בתחום החינוך וההוראה.

• יש לשפר באופן משמעותי את תנאי העסקתם ושכרם של המורים. יש להגדיל את המחוייבות של המורים לבית הספר ולהרחיב את היקף עבודתם.

4. ההשכלה הגבוהה

הנגישות להשכלה גבוהה בארץ הינה בלתי-שוויונית בעיקר בגין נתונים סוציו-כלכליים. נראה כי המדד העיקרי לנגישות הוא חינוך על-יסודי קודם וסוג תעודות הבגרות. יש מתאם בין אי-זכיה בתעודת בגרות או זכיה בתעודה שאינה עומדת ברף הקבלה לבין מוסדות ואזורים המשרתים אוכלוסיות בעלי רקע סוציו-כלכלי בעשירונים הנמוכים.

• כמרכיב ראשון לעידוד השיוויון בהשכלה הגבוהה יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לחינוך הקודם, להפעיל תכניות מיוחדות ולהקצות תקציבים הולמים למוסדות החינוך באזורי פריפריה ובקרב אוכלוסיות חלשות על מנת לשפר את נתוני הבגרות ולהגדיל את אחוז הממשיכים להשכלה גבוהה.
• הרחבת רשת המכינות הקדם-אקדמיות ולבחון הקמתן בישובים פריפריאליים.
• הפעלת העדפה מתקנת בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות לאוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה כיום (ובתוכם גם ערביי ישראל).
• יש לקיים קורסים בשפה הערבית במסגרת האוניברסיטאות והמכללות.
• הנהגת העדפה מתקנת בהעסקת אנשים בסגל האקדמי במטרה להרחיב ייצוג נשים ובני רבדי אוכלוסיה שונים.
• שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה יהיה נמוך במידה ניכרת מהנהוג כיום. יוקם מנגנון להחזר שכר הלימוד כחלק יחסי מהכנסתם של מסיימי הלימודים לאחר השתלבותם בשוק העבודה.
• יש לשמור על החופש האקדמי כדי להבטיח המשך קידומה ומצויינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. את ניהול האוניברסיטאות, מינוי ראשי המערכת האקדמית והמחקרית, התוויית מדיניות הפיתוח האקדמי וחלוקת התקציבים יש להפקיד בידי המדענים והחוקרים.

ההמלצות המובאות במסמך זה אינן מתימרות להקיף את כל יריעת העשייה החינוכית בארץ. הן מתיחסות לכמה סוגיות בוערות ואינן מתיחסות להיבטים רבים של הפעילות החינוכית. מומלץ להקים וועדה עומדת אשר תדון באופן רחב ומעמיק במגוון הבעיות וההיבטים של המערכת ותדאג לפרסם מעת לעת ניירות עמדה ולהניחן לדיון ציבורי.