היום, במדינת ישראל 2005 ,כבר אפשר לזהות שישנם לא מעט עובדים, "שקופים" עבדים מזי רעב בחברתנו, שקופים לממשלה, שקופים למעסיקים שקופים למעבידים ובפרט שקופים לחברה הישראלית ומדובר לא רק בעובדים עם דרכון זר או פלסטינים עם תעודה כתומה. מדובר גם בנושאי תעודת הזהות הכחולה הישראלית, מדובר בחיילים משוחררים, בוגרי אוניברסיטאות, עולים חדשים ועולים ותיקים, ערביי ישראל, נשים כגברים. אנחנו נתקלים בהם בכל המרחב הישראלי – מהקופאיות העומדות במרכולים וב"פארמים" למיניהם דרך עובדי הניקיון והשירותים, השומרים והמאבטחים בכניסות למקומות ציבוריים. רואים אותם מלמדים במוסדות האקדמיה ויושבים מאחורי הדלפקים בבנקים, יושבים מולם באסיפות הורים בבתי הספר ומדברים איתם בחוגים. אנחנו נתקלים גם בעובדים מקצועיים "שקופים" שאמנם אינם משתכרים שכר רעב אבל עתידם מוטל בספק, עובדים "שקופים" אשר עובדים לילות כימים ומשמרות לאין סוף תמורת תשלום רעב, כן! גם רופאים, עורכי-דין, מהנדסים, מדענים ופרופסורים עובדי מדינה ורשויות מקומיות חיים כעובדים "שקופים" המועסקים ע"י חברות כוח-אדם.

בימים האחרונים אנחנו מתבשרים על תוצאות חיוביות מאוד בבורסה התל-אביבית. שר האוצר,המסחר, התעשיה,מ"מ רוה"מ או בקיצור אהוד אולמרט מבשר במסיבת עיתונאים כמה צמח המשק בשנה האחרונה. ואז אנחנו מסתכלים במקרר ובתוך הארנק ושואלים את עצמנו איך זה ש"כולם" צומחים ואצלנו הדבר היחיד שצומח זה האוברדרפט

בפוסט שכותרתו "הצד החיובי של המינוס" מציג טל חן כמה דיעות רווחות לגבי "מהות" האוברדרפט, שטופטפו לנו משך השנים דרך מסרים בכלי התקשורת.

טל חן הצליח לצמצם את סכום האוברדרפט של עצמו, אבל באותה הנשימה הוא רומז שהוא ויתר רק על "מותרות" כמו וויסקי בפאב, מה שמשאיר אותו מוטרד מהיכולת של "הנצרכים באמת" שצריכים לוותר על דברים נחוצים כדי לצמצם ולמחוק את משיכת הייתר שלהם.

מסתבר שמכשירי חשמל רבים צורכים חשמל גם כשהם כבויים, ומנפחים את חשבון החשמל שלנו בצורה משמעותית. ח"כ ברונפמן התייחס לנושא הזה והציע פתרון פשוט למדי: "יש ליצור תקן המחייב יבוא דגמים בעלי מנגנון לחיסכון בחשמל במצב המתנה, כמקובל באירופה"

הצלחתי, בעמל לא קטן, לצמצם את האוברדראפט שלי מ-10,000 ש"ח לפני כמה חודשים כמעט ל-500 ש"ח בלבד!
אז נכון שזאת רק תחילת החודש, ועדיין לא ירד שכר דירה וגם הויזה רק ירד עוד כמה ימים, אבל עדיין אני נשאר בתוך המסגרת שלי.

מקנאים? רוצים גם? בהזדמנות אני אספר לכם איך (קיצצתי בהוצאות הקראק, ההרואין והזונות ... נאאא...), אבל האמת היא שהסיבה האמיתית הייתה החרב המתהפכת של תקנות בנק ישראל והאיום להיתקע בלי גרוש שגרמו לי לחסוך עד כמה שאפשר (וסליחה מראש לכל מי שהציע לי להיפגש לוויסקי בפאב בחודשיים האחרונים וכקונטרה הוזמן לגולדסטאר בבייתי).

ישראל כבר הוכיחה מזמן שהיא לא ערוכה להעסקת עובדים זרים - אין לה את היכולת לדאוג להם, לוודא שהם מועסקים בתנאים הוגנים ולפקח על תנועתם פנימה והחוצה. שוק העסקת העובדים והבאתם ארצה למטרות עבודה הפך לשוק בשר: לסחר בוטה בבני אדם. לסוג של עבדות מודרנית. ככל שהזמן עובר ונחשפים הסיפורים הקשים של האנשים האלה, אשר מגיעים בלית ברירה ונבעטים אחרי שנוצלו עד תום, הרשויות מתחילות לקלוט את ממדי התסבוכת ומנסות להיאבק, כמו תמיד, בשיטות כוחניות. משטרת ההגירה היא דוגמא עגומה ל"התמודדות" שכזו.

ביום שלישי, 19 בדצמבר, התכנסה ועדת המשנה לנושא גז טבעי כדי לדון בהחלטת הממשלה מ 29 בנובמבר, לאשר את תוואי הגז הטבעי ולקבוע מועד לסיום העבודה שהוא סוף 2007. זהו חלק ממסע לחצים לקראת סוף הקדנציה של הכנסת שהתחיל במכתב לראש הממשלה שיזם ח"כ ברונפמן ושנחתם ע"י חברי כנסת חיפאים: