יוסי גורביץ, נענע. 7.12.2005
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=214582

נשיא לשכת ארגוני העצמאים, זאב וינר, סבור שאין צורך לשלם לעובדת דרוזית יותר מ-2,500 שקלים בחודש. לדבריו, "בחורה דרוזית שתקבל 2,500 שקלים בחודש לא תחוש שהמעסיק מנצל אותה". וינר אמר הבוקר (רביעי) לחדשות נענע כי "הכרתי המון עובדות דרוזיות, והן היו מרוצות מאד".

אנו מאמינים כי על כל אדם צעיר לתרום למדינה אולם אנו גם מאמינים כי יש לאפשר לאנשים שמצפונם אינו מאפשר להם להתגייס לצבא לשרת שירות לאומי המקביל באורכו לשירות הצבאי. בינתיים, הצבא נוהג לשלוח לכלא אנשים שמסרבים לשרת מסיבות מצפוניות. כזו היא עידן חלילי. מצ"ב מכתבו של ח"כ ברונפמן לשר הביטחון ומכתב מאד מרשים של עידן הפורש את עמדתה.

ח"כ רומן ברונפמן (יו"ר הבחירה הדמוקרטית) הניח הצעת חוק חדשה. מדובר בתיקון לחוק בתי המשפט (ייצוג לשני המינים בהרכבי השופטים).

מטרת התיקון היא לתת ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים בכל הרכב של בית המשפט העליון. לפי ההצעה – לא יהיה הרכב שופטים המאופיין על-ידי מין אחד בלבד.

להצעת החוק הצטרפו גם שתי חברות כנסת – ח"כ זהבה גלאון (מרצ) וח"כ לאה נס (הליכוד).

הכנסת השש-עשרה

הצעת חוק של חבר הכנסת רומן ברונפמן
פ/3086

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה), התשס"ה-2005

בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 , בסעיף 6(ב), במקום "שנים עשר שבועות" יבוא "עשרים שבועות". 1. תיקון סעיף 6

דברי הסבר

חוק עבודת נשים, שחוקק בשנת 1954, מקנה לאשה חופשת לידה בת 12 שבועות, מהם – 6 שבועות או פחות לפני הלידה.

לאחר יובל שנים מחקיקת החוק, יש מקום להאריך את חופשת הלידה, לתקופה של 20 שבועות, מהסיבות הבאות:

חברה אזרחית היא חברה שאיננה מיליטריסטית. חברה שאינה יונקת את ערכיה ממוסדות צבאיים ומתפיסות ביטחוניות הירארכיות, ואיננה מנוהלת בידי גנרלים. חברה אזרחית היא חברה שמהותה, עיקר דאגתה, היא שיפור את איכות חייהם של אזרחי המדינה ותושביה. נושאים כמו חינוך איכותי וזמין, איכות הסביבה, צמצום פערים חברתיים, מימוש זכויות אדם ושוויון בפני החוק, אכיפת תקנות וחוקים להגנת הצרכן - נמצאים בראש מעייניה. מפלגת הבחירה הדמוקרטית רואה את עצמה מחוייבת לקידום סדר יום אזרחי ופועלת למען שינוי פני המדינה והחברה ומאבק בנגעים שפשו בה בשנים האחרונות. אנחנו סבורים כי 57 שנות קיום על החרב הרחיקו את ישראל מהמקום אליו התיימרה להגיע. הארגונים החברתיים והעמותות השונות, לצד פעולות של בודדים כאריזמטיים, תפסו את מקומם של מנגנוני השלטון בתחומים אזרחיים רבים. אנחנו מלווים את הפרט שקולו לא נשמע ושזכויותיו נרמסות בידי מנגנוני הביורוקרטיה והשחיתות מזה שתי קדנציות, ולומדים בכל יום שעובר מה רבה האחריות. אין זה פשוט לשנות סדרי עולם מתוך מנגנון שלטוני מסואף וביורוקרטי, אבל השאיפה להפוך את ישראל למקום שטוב ובטוח לחיות בו מאחדת ומחזקת אותנו.