חינוך

מבוא

מערכת חינוך בריאה ומתפקדת היא התשתית המרכזית ביצירת חברה דמוקרטית מתוקנת וכלכלה מפותחת ושוויונית. יש לשאוף לעיצוב מערכת חינוך המסוגלת מחד לפתח ידע וכישורים ברמות הגבוהות ביותר, ומאידך לתרום לפיתוחו של הישראלי העתידי מההיבט הערכי, התרבותי והמוסרי. על בית הספר להוביל את החברה לכיוונים וליעדים אותם היינו רוצים לראות כמאפייני פני החברה – כיבוד הזולת, שוויון הזדמנויות, סולידריות, איכות ומצוינות. המשימה הראשונה של העומדים בראש מערכת החינוך היא לדאוג להשוואת תשומות בבתי הספר בקרב כל המגזרים בארץ, זאת לאור עיוות וחוסר שוויון מתמשך.

ישראל כמדינה רב-תרבותית

חזון

החברה הישראלית כחברת מהגרים, היא חברה הטרוגנית המאגדת בתוכה לאומים, עדות, דתות ותרבויות שונות. תהליך ההתחברות של הקבוצות המגוונות האלה הוא תהליך מורכב ורצוף מתחים ועימותים. לכל אחת מקבוצות הזהות - יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מזרחיים ואשכנזים - רצונות, יעדים ורגישויות משלה. פעמים רבות סדר העדיפויות שלהן מתנגש ונוצרים שסעים המפלגים את החברה ומערערים את יציבותה. סוגיית צביונה ואופייה של החברה הישראלית נדחקה במשך שנים רבות לשוליים בשל דחיפותם של ענייני הביטחון והמדינה. גם כאשר התפנו מקבלי ההחלטות לדון במהות החברה הישראלית, הפתרון שהגו התברר כשגוי: מודל כור ההיתוך לא היה יכול לצרוף את כל מרכיביה השונים של החברה בישראל לישות הומוגנית אחת. הוא יצר עליונות של תרבות דומיננטית אחת על אחרות ובמקום להעלים את השסעים החברתיים, פעל המודל להעמיקם. החברה הישראלית הצודקת, ההוגנת, והסובלנית לשוני ולאחר היא חברה רב תרבותית, הנוהגת כבוד בזולת והמכירה בשוויון ערך כל מרכיביה. בד בבד עם קידום השלום ועיצובה של ישראל כמדינה החיה לבטח בגבולות מוכרים, תתגבש ותשגשג גם החברה הישראלית כחברה דמוקרטית ורב תרבותית עם רוב יהודי.

סביבה סוציו-אקולוגית בת קיימא

פרק א. עקרונות
1. הנושא הסביבתי הוזנח במשך השנים ונדחק לקרן זווית. הנפגעים אינם רק ערכי טבע ונוף אלא גם ובעיקר האוכלוסיות החלשות. ההזנחה הסביבתית פוגעת בבריאות הצבור ובאיכות החיים, גורמת לאלפי מקרי מוות בשנה ועולה מאות מיליוני ₪ בהוצאות בריאות, אבדן ימי עבודה וכו'. ההזנחה אינה מתבטאת בהכרח בחקיקה אלא באכיפתה, בתרבות, בחינוך, בהתנהגות צרכנית שאינה מתחשבת בסביבה.

תוכנית שלוש הרגליים של מפלגת הבחירה הדמוקרטית לכלכלה הישראלית

1. מאמצים להאיץ את קצב הצמיחה:
I. רפורמה מקיפה במיסוי שתפשט את שיטת המיסוי בישראל, תעשה אותו יעילה יותר וצודקת יותר (לדוגמה: מס צריכה פרוגרסיבי הבנוי בצורה נכונה).
II. הליך הפרטת חברות יותר צודק ובשקיפות גדולה יותר.
III. ביטול המענקים לחברות כתמריץ להגעתם לארץ. מענקים אלו פוגעים בשוויוניות וביעילות של המשק