יחסים יהודים ערבים
נכתב על ידי המפלגה ביום 6 פברואר, 2006 - 16:33.
מסתבר שיש טוב בכנסת.
רומן ברונפמן. הבחירה
החופשית.
הכנסת
היא מקום שנועד לעשייה למען האזרח, לשפר את איכות חייו, לתקן עוולות.
לצערנו, לא
כל חברי הכנסת תופסים את תפקידם בדרך הזאת. לשמחתנו, יש מי שכן. רומן
ברונפמן
והבחירה החופשית צרכים לחזור לכנסת בייצוג שיבטיח את המשך העבודה. זאת
המשימה
שלנו, כבעלי זכות בחירה. אלה הדברים שנעשו בשלוש השנים האחרונות:
03.2003
הונחה
הצעת
חוק "תחבורה ציבורית ביום המנוחה". מוצע כי
התחבורה הציבורית תופעל בשבת על מנת
למנוע אפליה של אזרחים שאין ברשותם רכב.
נכתב על ידי המפלגה ביום 30 ינואר, 2006 - 14:36.
הבחירה החופשית באה להציע אלטרנטיבה נאורה, הומאנית - ליברלית,
למערכת הפוליטית בה אנחנו חיים. רומן ברונפמן וקבוצת האנשים העומדת מאחורי
הבחירה החופשית פועלת בשטח כבר שנים. אנשיה פעילים בכנסת, בפעילות
ציבורית, פעילי שלום ואקטיביסטים חברתיים וסביבתיים.
נכתב על ידי אסיה ביום 24 ינואר, 2006 - 12:38.
לפני כמה ימים קיבלתי מייל שכתבה גילה
סבירסקי, אחת מהרכזות ב"קואליציית נשים לשלום". היא סיפרה על יוזמה משונה מאד של
"מרכז פרס לשלום": לאגד תחת המטריה שלו את ארגוני השמאל בישראל. עבור
יוזמה זו זכה המרכז לתקציב מכובד - תקציב שהזרים לו האיחוד האירופאי.. כך
קרה שאתמול נפגשנו, ביוזמת סבירסקי, עם נציגת האיחוד האירופאי בישראל -
ושאלנו למה. למה הארגונים, הפעילים והמתרוצצים, צריכים מטריה בדמות "מרכז
פרס לשלום"? למה דווקא פרס, אשר אינו מזוהה עם השלום כבר לא מעט שנים,
אמור לקחת חסות על ארגונים שחיים עשייה? למה דווקא ארגון מהמיינסטרים,
ארגון מתוקצב ומתוקשר, זוכה לתקציב מעורר קנאה - ולא הארגונים הפעילים
באמת? המקדמים את השלום באמת?
נכתב על ידי רחלי ביום 23 ינואר, 2006 - 08:16.
מי שמכיר אותי באמת יודע שהשתיקות שלי הן הדבר הגרוע מכל.
כשאני מתאכזבת, מתיאשת, אני מאבדת עניין ופשוט שותקת. שתיקה רועמת שאומרת הכל.
חדר 8 בבי"ח דנה, איכילוב, בשבוע שעבר. מיקרוקוסמוס חברתי משהו.
מוחמד ואביו, מעזה. לוהיי וסבתו ערבים תושבי ישראל. אבי ואימו מחולון ואני עם הבן שלי.
נכתב על ידי אסיה ביום 18 ינואר, 2006 - 08:38.
25 שנה עברו עליי בירושלים, בשכונת תפר בצפון
העיר. שכונה שלאחרונה הסתבר לי שהיא התנחלות בכלל.. שאדמותיה הופקעו לקראת
העליה הגדולה שבמסגרתה הגעתי ארצה - מהכפריים הערבים סביב. המחסום הוא
שהטעה אותי כל השנים, כי הוא עבר צפונית לכניסה לשכונה שלנו. הייתי צריכה
להגיע לבילעין כדי ללמוד שהמחסומים אינם קשורים לגבולות לגיטימיים ומוכרים
בינלאומית - אלא רק לתוואי הכלכלי והפוליטי של הבניה היהודית. הרבה דברים
לא ידעתי כשגרתי בירושלים. ידעתי כי האנשים אשר מבקרים בכל בוקר
את פחי הזבל שמתחת לבית הם ערבים המתגוררים בשטחים שמול חלוני,
אבל לא ידעתי שעצם החיטוט שלהם בפחי הזבל מסכן אותם במעצר על
שהיה בלתי חוקית. ישראל לא מעוניינת שהאנשים האלו יתקיימו בשום מקום. ברי
המזל חיים בבתים שאינם שנויים במחלוקת - ולכן שהותם בסלון ביתם היא חוקית.
רבים אחרים, כמו הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אינם מרגישים בטוחים
גם בסלון ביתם.. כשאני מנסה לראות את המציאות דרך העיניים של הפלסטינים,
אני רואה כובש שמנסה לדחוק אותי החוצה, אל מחוץ לביתי, אל מחוץ לחיי, אל
מחוץ לעורי.
נכתב על ידי הדובר ביום 17 ינואר, 2006 - 14:43.
היום מתפרסמת כתבה
ב-YNET בנושא שנדרשנו אליו לפני כמה ימים - הצעות אופרטיביות לפתרון
סוגיית ירושלים: העיר המסוכסכת ביותר בעולם. את ההצעות, אותן גיבש צוות של
מומחים מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל, אפשר יהיה לשמוע בכנס
הרצליה שיתחיל ב-21 לינואר ויימשך ארבעה ימים. בכנס יבחנו
ההצעות של החוקרים שהשתתפו במחקר, מתוך כוונה לצאת בהצהרה ובהמלצה
אופרטיבית, כשההצעות נעות בין ריבונות ישראלית מלאה של ישראל
בעיר ובאגן הקדוש, תוך מתן אוטונומיה חלקית לדתות השונות בניהול ענייניהן;
דרך חלוקה טריטוריאלית של השטח בתיווך הקהילה הבינלאומית וכלה בניהול האגן
ההיסטורי בידי גוף בינלאומי אשר מקובל על כולם ובקיא ברזי
המקום...
נכתב על ידי המפלגה ביום 16 ינואר, 2006 - 14:20.
הפלא ופלא: מאז סוף השבוע מתפרעים
ברחבי חברון יהודים המבקשים למנוע מכוחות הביטחון לפנות אותם מהבתים בשוק
של חברון, אליהם פלשו בחודשים האחרונים. ועוד הפתעה: שוב ההכנות לפינוי
מלוות ב פולסא
דנורא למעורבים במהלך, בהשחתת ציוד ובפגיעה בחיילים ובפלסטינים. על מנת לתגבר את נוכחותם הפוגענית, "ייבאו" קיצונים נוספים כתגבור המהומות.
בינתיים אולמרט מגבה את החיילים ומצהיר שלא ייכנע לאלימות ולפרובוקציות של
המתנחלים, אבל אולמרט איננו ראש ממשלה מנוסה וכולנו תקווה שישלים את
הפינוי במלואו, כשפורעי החוק ימצאו את עצמם במקום הראוי להם: מחוץ לחברון
הערבית. אנחנו מגנים את אירועי חברון המקוממים ושוקלים להגיע למקום, על
מנת לחזק את ידי המפנים באופן אישי.
נכתב על ידי אסיה ביום 8 ינואר, 2006 - 09:34.
כולם ישנים. מי
מבחירה ומי מכורח.
החיילים המוצבים על המפה הפוליטית כוססים ציפורניים ואף אחד לא מעיז לנשום
עד
שהמומחים יניפו יד ויצביעו עם האגודל כלפי מטה.
אז מה עושים בזמנים
שכאלה? מה אפשר
להגיד? מה מותר לעשות, מבלי להסתכן בנגיעה באיזה עצב חשוף? מבלי לשפשף
ברגל גסה את
אחד מהעיתונאים השרועים ברחבי בית החולים הדסה עין כרם? ובכן, היום כבר יש
סימנים
להתעוררות
כלי התקשורת והתחלה של התבוננות
מפוכחת במה שמתרחש. אולי זה לא מקרי שדווקא "הארץ" מעיזים למצמץ
מבעד לדמעות..
נכתב על ידי המפלגה ביום 4 ינואר, 2006 - 08:14.
10 סטודנטים לריפוי בעיסוק המתגוררים בעזה, אינם מסוגלים להגיע אל המוסד האקדמי בו הם לומדים - אוניברסיטת בית-לחם. הסטודנטים קיבלו מילגת לימודים נדיבה מטעם ממשלת נורבגיה, אך ישראל מונעת את הגישה שלהם לאוניברסיטה, בניגוד להתחייבות מפורשת לאפשר מעבר מוסדר בין עזה לגדה המערבית.
נכתב על ידי המפלגה ביום 3 ינואר, 2006 - 17:43.
סאגת בילעין נמשכת - פרק III
היום פורסמה כתבה ב"הארץ",
המציגה לראווה את יחסי הכוחות האמיתיים בין הרשויות למתנחלים: המתנחלים עושים ככל העולה על רוחם ברכושם של פלסטינים אשר לא מסוגלים לעמוד מולם, והמדינה חותמת על מסמכים מזוייפים ומזרימה תקציבים.
|
תגובות חדשות
לפני 8 שעות 9 דקות
לפני 2 ימים 23 שעות
לפני 5 ימים 5 שעות
לפני 5 ימים 8 שעות
לפני 5 ימים 13 שעות
לפני 5 ימים 17 שעות
לפני 6 ימים 4 שעות
לפני 6 ימים 4 שעות
לפני 6 ימים 6 שעות
לפני 6 ימים 9 שעות