מפלגת הבחירה הדמוקרטית

נניח שאני / אנחנו איכפתים. נניח שאנחנו רוצים פוליטיקה של עשיה ושל הסתכלות בעיניים במקום פוליטיקה צינית ותככנית. נניח שבגלל זה אנחנו תומכים בבחירה הדמוקרטית. אז מה זה אומר? שאנחנו מעטים מדי? שאפסו האנשים האיכפתיים במדינה? שאין מספיק מי שרוצה פוליטיקה נקיה של עשיה? אני חושב שיש מספיק אנשים ... הבעיה היא שהם הפסיקו להאמין שאפשר, שבאמת יהיה מי שייצג אותם. יום עצוב. הודעה עצובה. עצוב.

חברות וחברים יקרים, לא בקלות אני כותב לכם את המייל הזה. החלטתי, לאחר לבטים אמיתיים וקשים, שמפלגת הבחירה הדמוקרטית לא תתמודד בבחירות לכנסת ה - 17. זוהי לא החלטה קלה עבורי. עם חברים רבים, תומכים רבים וצוות מעולה שליווה אותי בכנסת האחרונה, אחרי חמש עשרה שנים בציבוריות הישראלית ואחרי עשר שנים בכנסת לא קל לי להגיע להחלטה [...]

התמונות שראינו בשבוע שעבר בעמונה גרמו, אולי בפעם הראשונה, לאנשים כמו אורי אורבך (אותו שמעתי הבוקר בגל”צ) ולאנשים נוספים בציונות הדתית, להבין פתאום שאולי יש לנו, כחברה, בעיה. זהו לא עניין של מה בכך. כאשר היס”מ דופק מכות רצח לחרדים, לשמאלנים ובוודאי לערבים הרי שזה עובר מעל סדר היום הציבורי במהירות שיא. כשמדובר בחרדים אורבך [...]

מסכים אתך שהנושא חשוב, לא נראה לי שממש יעזור לתקוף באופן כוללני את כל מי שמכניס כסף (לעצמו ולמדינה) ממכירה של נשק, אבל הייתי רוצה לדעת מי עושה כסף גדול מלמכור נשק למדינה המשתמשת בו ע"מ לדכא את אזרחיה, או גרוע מזה.

היום התפרסמה כתבה באתר NRG על כך שמבקר המדינה הולך לפתוח בחקירה על סחר בלתי תקין בנשק של אנשים המשתחררים מהצבא או מכוחות הביטחון. הגיע הזמן אבל אני רוצה לומר שסחר בנשק הוא המקצוע הבזוי ביותר, הדוחה ביותר והרשע ביותר שיש בעולם הזה. פשוטו כמשמעו. מדינת ישראל היא יצואנית הנשק הרביעית בגודלה [...]

נעים מאוד רוני! תודה על החיזוק. מאוד מעריכה זאת. נעים מאוד הנהלה! זו לא התלונה הראשונה מסוג זה. אולי כדאי לתת את הדעת...

ראיתי שנכנסת ללא בעיות מיוחדות :)

ניסיתי להרשם לאתר אבל משום מה אני לא מקבל סיסמא ולכן אני כותב פה בינתיים. אני הגעתי לאתר שלכם במקרה, לאחר שנתקלתי בבלוג של רחלי על המילקי. אז ראשית כל, רחלי, באמת לא היה לי ברור למה לא כתבת כבר זמן מה ועכשיו משהבנתי, אני שולח איחולי החלמה מהירה לבנך. אני מבקש לציין בשמי ובשם חברי שקוראים את הבלוג שלך: אנו נהנים מאוד לקרוא את החומר שלך שכתוב בצורה יוצאת מן הכלל, בפשטות מדהימה וישירה, נכנס ללב ולנשמה, עוקץ היכן שצריך, עיתים משעשע ותמיד, תמיד מרתק ואמיתי!!! נשמח מאוד לדעת איפה עוד את כותבת.... קרן אור בשמי הפוליטיקה האפרוריים..... ישר כוח!

אני רוצה לברך את שרון דולב, יהונתן קלינגר ואת טלי לרנר על עזיבתם את מרצ וחבירתם לבחירה הדמוקרטית. מדובר ברכש מהשורה הראשונה ואנחנו מאד מברכים אותם על הצעד האמיץ והחשוב. אנחנו במגעים עם עוד אנשים וזה לא הסוף. עכשיו הגיע הזמן לפעילים. אנחנו נצטרך אנשים בשטח, במטה לעבודה מגוונת ומעניינת. אנחנו גם [...]

[...] אמש קראתי בבלוג של יהונתן קלינגר על עזיבתו את מרצ-יחד. סמסתי לדן גולדנבלט והלכתי לישון. בבוקר בדקתי מיסרונים, דן שאל איך אני יודע. הבוקר פורסם בהארץ כי “שרון דולב, בעבר יו”ר צעירי מרצ, וכן יהונתן קלינגר וטלי לרנר”. הבלוג יכול להיות יעיל יותר בהפצת מסרים, הוא פחות כפייתי מרשימות תפוצה שלעיתים יכולים להפיץ לנו דואר טופו ובמקרה הגרוע דואר זבל. [...]

[...] בקרב פעילים לשינוי חברתי מקובל לכנות דואר זבל שאינו פרסומי, כמו הודעות על הפגנות, הצעות לאימוץ כלבלבים, בקשות לתרומות לבלבים ולוף (ספאם) פוליטי - כטופו. דואר טופו לא מגדיל את איבר המין או מציע הצעה מפוקפקת אחרת, אלא מכוון לסדר היום האידאולוגי והפוליטי שלכם. (ע”ע המאבק  בדואר זבל) [...]

אתמול בבוקר נסעתי דרומה, לאשקלון. נסעתי לראות במו עיניי את המשמעות והביצוע של "תכנית ויסקונסין" - תכנית שנועדה להשיב נזקקים למעגל לעבודה. לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות הטועניים שהדבר הזה הוא לא יותר מאשר אחיזת עיניים ועיוות טופוגרפי על מפת העוני.. אחרי הביקור שלי אני משוכנע לגמרי: מדובר בתכנית אכזרית, אטומה ומזיקה למדינה ולאזרחיה. תוכנית שבמסגרתה מפריטים את שירות התעסוקה ומעניקים פרמיות לחברות אשר מעסיקות עובדים לא כשירים עבור משכורות רעב.

בקשר למדיניות 'אי ההפללה' שלדעתי היא אחד הדברים החשובים שצריכים לעבור על סדר היום הציבור (ובכנסת כמובן,אמן!) דבר ששמתי לב אליו על חיילים בצהל אשר לפני הצבא עישנו קאנביס לעיתים רחוקות להירגע קצת ופתאום הגיעו לצבא, שיא הלחץ, אותם אנשים מפחדים מוות משימוש בקאנביס (כאשר הם בבית, חס וחלילה בצבא) בגלל כל הבדיקות הצבאיות אשר בגלל שאכטה אחת יכולות לשלוח אותך ל 90 יום לכלא, מוציאים אותך מהצבא ותיק פלילי באזרחי (ל 17 שנה כמו שאתה יודע) או שמכריחים אותך להיות משתפ ושותלים אותך בבסיסים, אותם אנשים שאני רוצה להזכיר שהם בלחץ מהצבא עוברים לסמים אחרים כשהם בבית במקום לשבת על איזה ג'וינט עם החברה בבית של מישהו הם הולכים לבאר משתכרים מוות ואז נוהגים הביתה או הולכים למסיבה ולוקחים אקסטות או טריפים, סמים שהם או חוקיים(אלכוהול) או לא חוקיים (השאר) שהצבא לא מגלה בבדיקות השתן שלו ככה שבעקיפין הצבא דחף את אותם אנשים לשימוש בסמים האלו, שהם הרבה יותר קשים והרבה יותר מזיקים...

מכיוון, שעקב פגם כלשהו (מובנה?) באתר, *עדיין* לא קיבלתי את הדואל, עם הססמא לתגובות באתר - וזאת אף-על-פי, שכבר חלפה יממה(!!!) מאז נרשמתי - אין לי ברירה, אלא להגיב *כאן*, לנושא שינוי. ההצעה, לחבור לפורז ולמרעיו, היא הדבר ההזוי ביותר, ש*מישהו*, בכלל, יכול היה להגות. במי בכלל מדובר כאן? בראש וראשון לנביאי הדרוויניזם החברתי הדרסני ביותר, הגורס "עניים - לקרמטוריום" ו"ארבאייט מאכט פראיי" (טוב, אולי לא במלים הללו בדיוק - אבל, מעלליו מדברים "בעד" עצמם), באדם, שאולי הוא אוהב מאד חיות לא-אנושיות, אבל עם בני-אדם, דווקא, יש לו בעיה גדולה מאד, באדם, ש*הפסיד בבחירות במפלגתו*, אבל - עקב העדפת מערכת, של כפייה פשיסטית, על דמוקרטיה אמיתית - מסרב להשלים, עם עובדה זו (בערך כמו מילושביץ', בסרביה שנת 2000), באדם, שהיום, בו ייבעט *החוצה*, ממשכן-הכנסת, ייקבע כיום-חג, מאז והלאה! אז *לזה* לחבור? למה לא לליברמן? או למרזל? *מישהו* היטשטש, שם במפלגה - זה ברור. ואני מצפה, להכחשה גורפת ומיידית, של כל בדל-שמועה, בדבר "הליכה משותפת" עם כנופיית הדרוויניזם החברתי המחליאה הזאת. שאם לא כן, איאלץ, בצער רב, להגיע למסקנה, כי "הבחירה הדמוקרטית" איננה, בלתי-אם *עוד* חבורת-עסקנים, תאבי כח ושלטהון - ולפעול בהתאם. נדהמתי, שבכלל רעיון שכזה, צץ ועלה!!

הנה רעיון קריאייטיבי! להיות מתוחכמים, שנונים, מדויקים ואמיתיים..... במקום "ערמומיים".

אנחנו הולכים לדבר בקול ברור. מפלגות גדולות מערפלות את מסריהם. אנחנו לא יכולים ולא רוצים לדבר בערפל. אנחנו עובדים, המון, בימים אלו, על גיבוש המצע. אנחנו עובדים, בימים אלו, על הכנת homepage לאתר וסידורו בצורה יותר ידידותית למשתמש. יש לנו כוחות מצויינים. חלקם כותבים כאן, חלקם עובדים איתנו. בנוסף, התחילו לכתוב עלינו בבלוגים אחרים. בתחילה היה זה חנן כהן שהחמיא לאתר, וכעת, אמיתי סנדי מפרסם בבלוג שלו פוסט מצויין: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=97762&blogcode=3169183 אנחנו הולכים לעשות קמפיין מאד מאד לא שגרתי. לא יהיו פליירים או פלריגים (מלבד אולי על מרפסות). אנחנו לא חושבים שמפלגה שמרימה דגל סביבתי (בין יתר הדגלים) יכולה להרשות לעצמה לזהם. ההיפך, אנחנו נעשה קמפיין דווקא של איסוף אשפת בחירות. אני מזמין אנשים כאן לזרוק רעיונות קריאייטיבים טובים שנוכל לאמץ. כפי שכבר כתבתי, כך נדמה לי, אנחנו מפלגה קטנה וענייה, ככזו, עלינו להיות חכמים, מתוזמנים וקצת ערמומיים. הולך להיות שמח...

אני חותם על כל מלה של רועי. חובה עלינו לומר, דברים ברורים (בשביל ערפול ו"מסך-עשן", המציאו את "העבודה") ולבטוח, בעצמנו וביכולותינו. סמל-הפרח, ידריכנו בזה - סמל הפרח, סמלה של ר"צ!! של שולה!! של מר"צ האמיתית, בטרם השתלטו עליה, כל אנשי ה"בואו, נהיה נחמדים לימין ולחרדים, אסור להרגיז, צריך להתרפס, כולנו יהודים"... שולמית אלוני, צריכה להיות המודל, של כולנו. ואז צריך רק, לנסות ולחבור (אם אפשר) לעוד ארגונים, לתת את *כל* שעות-הפנאי שלנו (קרי: כל דקה, הפנויה משינה-לימודים-עבודה), במשך פברואר-מארס, לטובת המפלגה (בעמידה בדוכנים, תליית שלטים ומודעות, ארגון משמרות, הפגנות וצמתים, שטיפת הרחוב הישראלי, בכל הגימיקים ההכרחיים ועוד....) - ואז, יש דווקא סיכוי *מעולה* שננצח!! כי הרבה אנשים טובים, מתגעגעים מאד לר"צ, לשולה...

וואו. הנתונים שנתת, על מאוכזבי מר"צ/ שינוי/ אללה, נראים מאוד נכונים. אלה אנשים שכולם מנסים לתפוס כל בחירות (יש קבוצה מאוד גדולה של לא-החלטיים תמיד), ורק מי שלא אומר כלום מצליח. מה לעשות, מדובר במאוכזבים-מקצועיים, לרוב. פתחת בהסבר למה בוחר השמאל המפוכח מצביע למשהו. הבעיה שאני רואה היא שבוחר השמאל לרוב עובד בשיטת "למה אני **לא** אצביע למישהו. טהרנות, יהיו מי שיגידו. זה המילכוד שצריך לפצח.

אני לא בעד להסתיר את הדעות הנחרצות, אלא להיפך - להגיד אותן בריש גלי ולהראות שהאנשים פה נחרצים בהבטחותיהם ובמעשיהם. השמאל המפוכח מאס לדעתי בססמאות שלא מסתתר מאחוריהן כלום, ואני לא מסכים שססמאות קצרות הן הדבר שגרם לו להצביע למרץ או לשינוי. לדעתי זה דווקא מה שגרם לרבים להבין שמדובר שאין שום תוכן אמיתי מאחורי הדברים ולירידה בכוחן. מה שמושך את תשומת הלב הראשונית זו הנבחרת וזה המנהיג, ורק אחר-כך אנשים מתעניינים במצע. הססמאות צריכות לנבוע מהמצע ולהיות מכוונים אל קהלי היעד שלנו - ואנחנו יודעים בדיוק מי הן האוזניים שצריכות לשמוע. כך נולדה מרצ בראשות שולמית אלוני ועם נבחרת מצוינת כמו יוסי שריד, אמנון רובינשטיין ואחרים, וכך גם נפלה. בשינוי אומנם לא השתנו הדמויות, אבל התדמית של לפיד, פורז ואחרים, שלפני כן נראו כבשורה מרעננת, השתנתה מקצה אל קצה ונראית היום אפורה ועייפה מתמיד. מנהיג אני בטוח שכבר יש לנו, ועכשיו הוא צריך להציג לנו נבחרת מנצחת שהפעם תסתער דווקא על אמצעי התקשורת, כי בשביל לקדם את העניינים החשובים באמת צריך קודם כל להיבחר. לדעתי חשוב שבצד אנשים אמביציונים ומצוינים כשלעצמם, שאינם מוכרים לציבור הרחב, יהיו במפלגה לפחות עוד דמות או שתיים מוכרות שישתלבו ברשימה וימשכו את תשומת-הלב ביתר קלות גם אל המצע ואל העשייה. את זה אני מניח שקל יותר יהיה לעשות אחרי הפריימריז, אם כי גם דמויות מוכרות מחוץ לכנסת יוכלו להוסיף נופך. אם אלה יהיו אנשים שימשכו כל אחד מהם מנדט אחד לפחות, לא רק שזה לא יפריע לאחרים להיכנס, אלא להיפך: אם הבחירה הדמוקרטית תוכל להציג נבחרת מנצחת שתוצג במסיבת עיתונאים ותכלול דמויות שמושכות מנדטים בצד אנשים עתירי כישורים ומלאי מוטיבציה, כך יהיה קל יותר לזכות בתשומת-לב ציבורית ותקשורתית מכל אלה אשר צמאים כמעט עד מוות לאלטרנטיבה טובה קצת יותר מ"קדימה" למפלגות השמאל הקיימות. זו האפשרות המועדפת מבחינתי. עם זאת אני משוכנע שניתן להיכנס גם בהרכב יותר אנונימי, ואני בכל מקרה אתן את קולי רק לבחירה הדמוקרטית ובטוח שזה לא יהיה בזבוז של הקול. הבזבוז יהיה אם אני ואחרים שמאמינים במפלגה הזאת ניתן את קולותינו למפלגות שפחות חשוב לנו כמה מנדטים בדיוק יהיו להן, ואז נגלה שהבחירה הדמוקרטית הייתה מאוד קרובה לעבור את אחוז החסימה, אבל אנחנו נטשנו. אני אסביר את זה בצורה מאוד פשוטה: אם נצא מהנחה שהבחירה הדמוקרטית בכל מקרה תקבל קולות שהם שווי-ערך למנדט אחד, הרי שבמקרה שהיא לא תיכנס לכנסת, גוש השמאל-מרכז (עד קדימה כולל) יפסיד לכאורה מנדט שיכול היה להרוויח אם אף אחד לא היה מצביע הבחירה הדמוקרטית (מצב שכמובן לא יתרחש). אז ראשית שיהיה ברור שאם הבחירה הדמוקרטית לא נכנסת, מנדט אחד כבר איבדנו. ככל שמצביעי הבחירה הדמוקרטית יהיו רבים יותר, יהיה בכך סיכון לאבד כמעט מנדט נוסף מהשמאל והמרכז (עד קדימה כולל), אבל בכך מסתכם כל הסיכון, ויותר מזה אנחנו לא יכולים לקחת! הנזק הזה הוא מוגבל וסופי, ובו כרוכה כל ההתלבטות בנוגע לאחוז החסימה. כל "נזק" נוסף הוא מנדטים אמיתיים לבחירה הדמוקרטית מול קדימה, שינוי, מרץ, חדש והעבודה, החזרתו של "המנדט האבוד" וגיוס קולות נוספים לשמאל מציבורים שאחרת היו מצביעים לימין (רוסים אמרנו?) או לא היו מצביעים כלל. אז תחליטו אתם אם כדאי לסכן מנדט אחד מהמרכז-שמאלה לטובת אפשרות שתצמח כאן מפלגה ליברלית אמיתית - והפעם עם אנשים שלא רק מדברים אלא גם עושים בשביל כולנו. ברגע שיספרו את הבחירה הדמוקרטית כמפלגה ככל המפלגות, אף אחד כבר לא יחשוב על אחוז החסימה, והמפלגה הזאת תמקם את עצמה במהרה מעל מרץ ומעל שינוי. אבל ככל שניכנס מהר יותר לסקרים כך נזנק גבוה יותר בזמן שיישאר. הסקרים מראים שיש היום 15(!) מנדטים של מאוכזבי מרץ ושינוי ועוד כ-10 מנדטים של אנשים שעזבו את העבודה כי הם "לא אוהבים את עמיר פרץ". כל אלה - 25 מנדטים בפוטנציה - כבר "עזבו את הבית" בשאיפה למצוא את מקומם בבית אחר, ולנו נותר לשכנע כמה שיותר מתוכם שהבית שלהם הוא לא אחר מאשר הבחירה הדמוקרטית. הסקרים האלה חשובים פי כמה מסקרים שנערכו לפני חודש והעניקו שני מנדטים למפלגה שעוד לא הציגה יותר משני אנשים. היום כבר אין שום סיבה שקדימה תקבל 40 מנדטים, רק צריך להציג את הנבחרת ואיתה להסתער על הנושאים של חברה אזרחית וזכויות אדם. מעולם לא הייתה הזדמנות כל-כך טובה להכניס מפלגה חדשה לכנסת שתישא על דגלה את העניינים האלה, ואם לא נצליח להיכנס זה יהיה לדעתי פספוס גדול. אני מציע להפסיק לדבר על השתלבות במפלגות אחרות ולהסתכל מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי שהבחירה הדמוקרטית תקבל מה שיותר קולות. זה יהיה טוב לכל מי שמאמינים בערכים שהמפלגה נושאת על דגלה, וזה יביא גם להעצמתו של גוש השמאל - כמותית ואיכותית.

דני, אני מקווה שהאופטימיות הקוסמית שלך תתגשם :) אני באמת לא מבין את הקרקס שהולך בעלה ירוק ומאוד עצוב לי על זה וכרגע מסתמן לי שאין ברירה אלא להצביע לכם. אני סומך עליך ועל רומן פי אלף ממה שאני סומך על אוהד ובועז. חורה לי שהם לא רואים שכולם פה למען אותה מטרה ובמקום לפרגן ולנסות לשתף פעולה מגיבים בילדותיות לשמה. שיהיה בהצלחה :) הצ'יף